בממשלה מתגאים בשקיפות - אבל לא מבינים מהי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בממשלה מתגאים בשקיפות - אבל לא מבינים מהי

שקיפות מהותית היא לא רק הנגשת מאגרי מידע על ידי הממשלה, והיא לא נועדה רק לקדם את מדדי הכלכלה והמשק

תגובות
מנכ"ל משרד ראש הממשלה הפורש, אלי גרונר
מגד גוזני

החודש חגגנו 20 שנה לחוק חופש המידע. למשוגעים לדבר היה זה יום חג, מאות מתה בספר החוקים - הפך הנושא לכלי אפקטיבי עבור עיתונאים, ארגונים אזרחיים וחברות, וגם לאזרח הפשוט, שלמד לעשות בו שימוש.

ואולם לצד השמחה היה זה גם יום עצוב, מכיוון שמצאנו את עצמנו מתגוננים ומנסים להצדיק את הנקודה שאליה הגענו, שכן לדעת גורמים בכירים בממשלה הלכנו רחוק מדי.

הקול החזק והבוטה היה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, אלי גרונר. בכנס שנערך לכבוד האירוע במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר גרונר בין היתר כי: "הממשלה הנוכחית היא הכי שקופה בהיסטוריה של ישראל. יותר מכך, מאז 2015 עשינו למען השקיפות יותר מכל מדינה אחרת".

לדבריו, הנתון המדהים הזה לא הגיע ממנו אלא מ-World economic forum, שבמדד התחרותיות העולמית שלו בודק גם את מידת השקיפות הממשלתית. לפי גרונר, במדד השקיפות העולמית הבודקת תחרותיות, עלינו 30 מקומות - הישג שאין דומה לו. לשיטתו, הגופים הבינלאומיים אובייקטיבים, ודאי יותר מהחברה האזרחית בישראל, שלה שכח להודות. במקום זאת, הוא בחר להאשים אותה ואזרחים מסוימים כמי שנטפלים לראש הממשלה בבקשות מידע טורדניות.

גרונר טען שהממשלה הנוכחית הנגישה 500 מאגרי מידע (לשם השוואה, בבריטניה יש קרוב ל-45 אלף מאגרי מידע). מאגר מידע, למי שלא בקיא, הוא מסד נתונים או מידע מכל סוג, לרבות אוסף מובנה של נתונים הנמצא בטבלת אקסל בידי משרד ממשלתי או יחידת סמך. כך לדוגמה, אפשר למצוא בין המאגרים שהונגשו על ידי הממשלה את פירוט החנויות והמסעדות בנתב"ג - והכל בקובץ אקסל. לפי גרונר זו שקיפות מהותית.

הדיון הציבורי שהתקיים על הוצאות מעון ראש הממשלה, ויתר ההוצאות שמשלם הציבור על המעון הרשמי והמעונות הפרטיים, הובאו לידיעת הציבור רק בזכות עתירות משפטיות של התנועה לחופש המידע. לפי גרונר, זה שימוש לא מידתי ולא הוגן בשקיפות — והדבר הפך לכלי לניגוח פוליטי ולא סביר בידי מבקשי המידע.

ייתכן שגם אנחנו בחברה האזרחית ויתר העמותות הפועלות למען השקיפות צריכים לעשות חושבים. גם אני, כמי שמלווה את הנושא כמעט עשור, יודעת שהזירה השתנתה — הטכנולוגיה לטובתנו, הממשלה עשתה קפיצה גדולה ואנו לא באותה הנקודה בה היה החוק לפני עשור. אבל שקיפות מהותית היא לא רק הנגשת מאגרי מידע, ולא נועדה רק לקדם את מדדי הכלכלה והמשק.

שקיפות מהותית היא לא נוחה, היא כואבת כשהיא יוצאת החוצה, ובכוחה ליצור טלטלה. היא מסייעת בשמירה על זכויות אדם ומיעוטים, משנה את הדרך שבה מתקבלות החלטות ובכוחה להפוך החלטות לשקולות יותר, פוגעניות פחות, וכאלה המטיבות עם רוב האזרחים. עינו הפקוחה של הציבור עוקבת ובודקת את דרך קבלת ההחלטה ואת מקבלי ההחלטה, כך שתהא זו ההחלטה הטובה ביותר לקידומו של האינטרס הציבורי הרחב ביותר.

הכותבת היא עו"ד, פעילה בתנועה לחופש המידע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות