הידד למשילות: ישראל חוגגת שנה בלי נציב קבוע לשירות המדינה

פוליטיזציה של שירות המדינה לא תתרום להגברת המשילות, כפי שנטען לעתים קרובות — אלא להפך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עפרה ברכה
עפרה ברכהצילום: לשכת רואי החשבון

בימים אלה אנו מציינים שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע — אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ומדגים את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו.

לכאורה, מדובר בהליך מינוי פשוט, הנשלט בידי הפוליטיקאים. מי שקובע מי יהיה נציב שירות המדינה הוא ראש הממשלה: הוא נוקב בשם המועמד המועדף עליו, והממשלה מאשרת את המינוי, בכפוף לברכת הדרך מוועדת מינויים — שגם אותה ממנה הממשלה. אפשר אפוא לומר שזוהי "שיטת החלומות" של מי שתומך בהגברת השפעתו של הדרג הפוליטי על מינויים בכירים.

מנגד, המקרה הזה מראה שהגברת השליטה הפוליטית במינויים בכירים צפויה לפגוע במשילות. הכשלים שליוו ומלווים את הליך המינוי עולים על כל דמיון. יותר מחצי שנה לאחר עזיבתו של הנציב הקודם, בדצמבר 2017, נקב ראש הממשלה בשם המועמדת שהוא מעוניין למנות לנציבה. מדובר בפרק זמן ארוך, במיוחד לאור העובדה שמועד עזיבתו של הנציב הקודם היה ידוע מראש. בנוסף, המועמדת, עפרה ברכה, לא צברה את הניסיון המתאים לכהונה כנציבה.

מחקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה הראה שבדמוקרטיות אחרות, וגם בישראל בעבר, רובם המכריע של הנציבים צברו ניסיון רב בתפקידי ניהול בכירים והיו מופקדים על תקציבים גדולים ועל ניהול כוח אדם משמעותי. ברכה, לעומת זאת, מכהנת כמנהלת אגף בכיר לביקורות ברשויות המקומיות במשרד הפנים. קשה להאמין ששמה היה עולה כמועמדת אם היה מדובר במינוי תחרותי באמצעות מכרז או ועדה לאיתור מועמדים. על כל אלה אפשר להוסיף שאופן מינויה של ועדת המינויים, שאמורה לבדוק את המועמד של ראש הממשלה, נעשה באופן החורג מהכללים שקבעה הממשלה עצמה — ולכן, בעקבות עתירה לבג"ץ, הודיעה הממשלה כי תמנה ועדה חדשה.

גם במינויים אחרים הנשלטים בידי פוליטיקאים התגלו בשנים האחרונות קשיים חמורים — ודי אם נזכיר את מינוי שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת. גם הליך המינוי הקודם לנציב המדינה, ב–2010–2011, התנהל באופן לקוי — ואז לא כיהן נציב קבוע במשך יותר מחצי שנה.

דוגמאות אלה מלמדות שיש סבירות גבוהה שפוליטיזציה של שירות המדינה לא תתרום להגברת המשילות, כפי שנטען לעתים קרובות — אלא להפך. זו גם המסקנה שאליה הגיעו ועדות מקצועיות שבדקו סוגיה זו בשנים האחרונות — ובהן ועדת הרפורמה לשיפור ניהול מנגנוני ההון האנושי, שבראשה עו"ד משה דיין והראל לוקר (2013), והוועדה לבחינת הסמכויות של הנהלת משרד האוצר, בראשות יוסי קוצ'יק (2017).

לכן, ספק אם הרחבת השליטה של הדרג הפוליטי במינויים הבכירים תשפר את המשילות. המגמה צריכה להיות בדיוק הפוכה — כדי לשפר את תפקודו של שירות המדינה יש לחזק את עצמאותו ואת מקצועיותו, למשל באמצעות אימוץ כללים המבטיחים מינויים ראויים בלוחות זמנים סבירים.

פלסנר הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפירא הוא חוקר במכון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker