טעויות רפואיות - גורם המוות השלישי בשכיחותו בעולם

כשעוזבים לרגע את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לבית חולים ובוחנים את הנתונים המספריים ביחס לטעויות רפואיות ולמקרי תמותה כתוצאה מהם, ניתן להסיק כי זה לא באמת מקום כל כך בטוח

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מסדרון בית חולים
מסדרון בית חוליםצילום: ניר כפרי

לא מעט אנשים פוחדים מטיסות. אפשר להבין למה - כל העניין הזה של חוסר שליטה ושל להיות במטוס, גבוה באוויר ורחוק מן הקרקע, קשה לנו. תמיד קיים חשש שמשהו רע עלול לקרות. לעומת זאת, כשאנחנו חושבים על בית חולים, זה נראה לנו מקום די בטוח. זה המקום שבו אמורים לטפל בנו - להביא אותנו לבריאות ולהחלמה. סוג של ישועה, במצב חירום - שם יצילו אותנו.

כשעוזבים לרגע את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לבית חולים, כמקום שאמור לטפל בנו ולדאוג לנו, ובוחנים את הנתונים המספריים ביחס לטעויות רפואיות ולמקרי תמותה כתוצאה מהם, ניתן להסיק כי זה לא באמת מקום כל כך בטוח.

"British Medical Journal" חשף ב–2016 ממצאים על טעויות רפואיות שגרמו לכ–250 אלף מקרי מוות בשנה בארה"ב. מדי יום מדווחים כשלים, טעויות רפואיות רבות ונזק למטופלים כתוצאה מטיפול רפואי — החל בטעויות של אחיות במתן תרופות שגויות ועד לניתוח איברים לא נכונים. זהו מספר עצום של מקרים חריגים וכשלים המתרחשים מדי יום בבתי חולים ובמרכזים רפואיים בכל העולם. הממצאים בארה"ב התבססו על מחקרים מ–1999 ואילך ועל חישובים בתחום האשפוז. מכל סיבות המוות, התמותה מטעויות רפואיות מגיעה למקום השלישי בשכיחותה.

נחזור לרגע למטוס. אסון תעופה מוגדר כאירוע שבו היתה סכנה לאדם או לכלי טיס בעת הטיסה עקב תאונה אווירית בתעופה אזרחית וצבאית. על פי נתוני ארגון רשת בטיחות התעופה (ASN), בשנה שעברה נהרגו ברחבי העולם 79 בני אדם כתוצאה מעשר תאונות אוויריות — המספר הנמוך מעולם הן בהרוגים והן בתאונות; ב–2016 נהרגו 303 בני אדם ב–16 תאונות.

אז איך ניתן למנוע טעויות רפואיות? בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר התביעות ובהוצאה הלאומית בגין רשלנות רפואית בישראל — מספר התביעות על רשלנות רפואית עלה ב–30% בעשור האחרון. כתוצאה מכך נוצרה "רפואה מתגוננת" הגורמת לביצוע יתר של בדיקות ופעולות אבחוניות, לריבוי הפניות למפגשי ייעוץ רפואיים לצורך מניעת תביעה בגין רשלנות עקב טעות אפשרית באבחון — וגם לטיפול. כך צומחות ההוצאות על בדיקות רפואיות, מה שמצריך הגדלת תקציבים של מערכת הבריאות, הנמצאים ממילא במחסור. כתוצאה מכך גדלה גם ההוצאה הלאומית על בריאות, ועקב העלייה בהוצאה הפרטית לבריאות — גדל גם האי־שוויון.

כתגובה לכך נולד הצורך לשפר את מערכת הבריאות כולה, כך שתהיה איכותית ובטוחה יותר הן עבור המטופלים הן עבור העוסקים בה. מערכת הבריאות הישראלית הגדירה את איכות השירותים הניתנים בליבת העשייה ואף הצליחה בשנים האחרונות להגיע הישגים מרשימים בתחום.

לדעתנו, מצבה של מערכת הבריאות הישראלית טוב יותר בהשוואה לשאר מדינות OECD. בעשור האחרון גברה המודעות במערכת הבריאות לטעויות רפואיות ולנזק שעלול להיגרם בעקבות טיפול רפואי. לפיכך, איכות ובטיחות הטיפול הרפואי קיבלו בעשורים האחרונים מקום מרכזי בניהול מערכות בריאות בישראל ובעולם. עם זאת, נדרשים משאבים נוספים כדי לייצר בקרת איכות שיטתית בבתי החולים בישראל. זה יביא לשיפורה של המערכת כולה ואף ימזער את הטעויות והנזקים הנגרמים כתוצאה מטעויות רפואיות.

הכותבים הם סטודנטים לתואר שני במינהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל בשומרון, ועובדים במערכת הבריאות. המאמר נכתב בהנחייתו של פרופ' אשר אלחיאני

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker