שרי ממשלת ישראל, למה לקלקל משהו שמצליח? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שרי ממשלת ישראל, למה לקלקל משהו שמצליח?

טובת הציבור וטובת החברות מחייבת ביטול של סמכות השרים למנות דירקטורים והעברתה לוועדה מקצועית

7תגובות
איילת שקד ויריב לוין, העומדים בראש ועדת השרים
מרק ישראל סלם

החברות הממשלתיות בישראל הן ליבה של הכלכלה. הן חולשות על תחומים קריטיים במשק ומקדמות אינטרסים לאומיים בתחומי תשתית, תחבורה, תקשורת, חינוך ותרבות, ובעצם כמעט בכל תחום חיוני למדינה מתקדמת.

במשך שנים היו חברות אלו מוכות וחבוטות, תוך שהן מציגות ביצועים מקצועיים וכלכליים חלשים, מדשדשות מאחור וממלאות תפקיד שולי בלבד במאמצי הצמיחה וברמת השירות לאזרח.

כל זה השתנה בשנים האחרונות. רפורמה שהונהגה בחברות הממשלתיות, הפכה אותן למקצועיות, שירותיות ורווחיות יותר. מהפסד מצרפי של 600 מיליון שקל ב–2014, עברו החברות הממשלתיות לרווחיות, כשב–2017 כבר הציגו רווח מצרפי של כ–4 מיליארד שקל. זאת, לצד שיפור ניכר ברמת השירות לצרכנים.

נכון, הרווחיות הזאת כוללת גם אירועים ורווחים חד־פעמיים; לא כל החברות השלימו את המהפכה; ויש עוד דרך לעשות עד שכל החברות יהיו ראש החץ בתחום שבו הן פועלות. אך אין חולק כי הרפורמה בחברות הממשלתיות עובדת, והיא הצעידה אותן עשרות שנות אור קדימה, לעומת מצבן אך לפני שנים אחדות.

חתימת מינויים של דירקטורים
אוליבייה פיטוסי

עיקר הרפורמה, והצעד שתרם יותר מכל להצלחתה, הוא ניתוק החברות מעטיני הפוליטיקה. במשך עשרות שנים פעלו הפוליטיקאים בחברות הממשלתיות כאילו היו נחלתם הפרטית, מינו מקורבים, עירבו פעילים וחברי מרכז בפעילותן וניצלו את משאביהן לטובתם. הרפורמה שמה לכך סוף בשורת החלטות, שהבולטת שבהן הוא ייסודה של נבחרת הדירקטורים. לא עוד מינוי מקורבים חסרי ידע כלכלי וניהולי שיקדמו אינטרסים פוליטיים, אלא דירקטורים מטעם הציבור, שנבחרים בהליך שוויוני ושקוף, ומביאים אתם ידע, ניסיון וגישה ניהולית עסקית.

באחרונה פורסם כי ועדת שקד־לוין שהקימה הממשלה, מתכוונת להמליץ לממשלה להגביר את מעורבות שרי הממשלה בפעילות החברות הממשלתיות. באופן עקרוני, הגברת מעורבות השרים חיובית, כל עוד העידן הישן של מינוי מקורבים בלתי ראויים ובחישה בעסקי החברות, לא חוזר בדלת האחורית. הוועדה החליטה למשל, שהחברות יציגו לשרים את תוכניות העבודה שלהם פעם בשנה ויתחשבו בעמדת השרים בעת אישור התוכנית וקביעת היעדים לשנה הקרובה. לטעמי, זו המלצה טובה וראויה. מאידך, באותה נשימה ממליצים יריב לוין ואיילת שקד להחזיר את אותה מחלה מסוכנת שהסבה לחברות נזקים עצומים בעבר. כך, ממליצה הוועדה להעביר לידי השרים את ההמלצה על מינוי יו"ר לחברה הממשלתית, והיא מקנחת בהמלצה לא ראויה, שלפיה שר לשעבר שכיהן בתחום הקשור לפעילות החברה, יוכל להתמנות לדירקטוריון גם אם לא נבחר לנבחרת הדירקטורים ואינו עומד בקריטריונים.

המלצות אלה מסוכנות, הן יבטלו באחת את כל הישגי החברות וייקחו אותן מרחק של שנים לאחור — ועל כן יש להתנגד להגדלת מעורבותם של השרים במינוי דירקטורים. טובת הציבור וטובת החברות מחייבת את הצעד ההפוך של ביטול מוחלט של סמכות השרים למנות דירקטורים. סמכות זו צריכה להיות מועברת לוועדה מקצועית וחסרת פניות, שתקבע את הקריטריונים למכרז נבחרת הדירקטורים ותבחר, בסיוע רשות החברות והדירקטוריונים המכהנים, את אנשי המקצוע הטובים והמתאימים לחברות הממשלתיות.

שמחתי להיווכח כי בחצי השנה האחרונה מונו לחברות ממשלתיות עשרות דירקטורים מנבחרת הדירקטורים. אך ההמלצות המסתמנות עשויות להפסיק את המגמה ולסמן את תחילת חזרתה של תרבות הפרוטקציה והג'ובים לחברות הממשלתיות.

התפקיד החשוב ביותר בכל דירקטוריון הוא היו"ר. בשנות הרפורמה לא הצלחנו תמיד לגרום לכך שליו"ר בחברות ייבחר המנהיג המתאים ביותר. התעקשות של פוליטיקאים למנות מקורבים, גרמה לכך שבחלק מהחברות לא מונה יו"ר כלל במשך תקופה ארוכה. על פי החוק הקיים, הדירקטוריון ממנה את היו"ר מבין חבריו והאישור כפוף לאישור השרים. בפועל, השרים מנצלים את סמכות האישור כדי ללחוץ על מינוי שבו הם חפצים, ובמקרים רבים הם גם מכופפים את הדירקטוריון לטובת אינטרסים אישיים או פוליטיים שלהם.

טוענים חברי ועדת שקד ולוין שמכיוון שכיום השרים משפיעים על זהות היו"ר באופן לא פורמלי, לא יקרה אסון אם הם יעשו זאת באופן אקטיבי ופורמלי ויודיעו לדירקטוריון מיהו המועמד המומלץ. הטיעון הזה בעייתי. לטעמי, גם ההתערבות הלא פורמלית כיום אינה תקינה והפיכתה ללגיטימית רק תפגע בחברות הממשלתיות ובציבור.

ההמלצה השנייה של הוועדה בעייתית אף יותר. הוועדה ממליצה בעצם על קיומו של סידור עבודה ל"אנשינו". הרי ברור ששר שבולט בתפקודו, בהכשרתו ובניסיונו ייבחר לנבחרת הדירקטורים, ואין הוא זקוק לשום "סידור עבודה". המלצת השרים דואגת לאלה שהם פחות מוצלחים, פחות מוכשרים ופחות מנוסים — וכאלה אנחנו פחות רוצים שינהלו חברות החולשות על עשרות מיליארדי שקלים ועל התחומים החיוניים ביותר בחיינו.

תופעת המינויים הפוליטיים כמעט חוסלה בחברות הממשלתיות בשנים האחרונות. החזרת התרבות הקלוקלת הזו לדירקטוריונים, עלולה להתרחב למינוי מנכ"לים פחות טובים, סמנכ"לים מקושרים ואחר כך לשאר התפקידים. אני קורא לחברי הוועדה ולשרי הממשלה להימנע מאימוץ ההמלצות.

הכותב הוא יו"ר פיוצ'ר מוביליטי, לשעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות