טרפת התפיסות, שגעת החילוטים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טרפת התפיסות, שגעת החילוטים

למה צריך להעמיד נאשם, שחזקת החפות נשמרת לו, במעמד המבזה שבו הוא מתחנן בפני בית המשפט לקבל דמי מחיה?

13תגובות
בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', בהארכת מעצר, השבוע
עופר וקנין

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לגל מעצרים של אנשי ציבור. רשימה חלקית כוללת את יו"ר הקואליציה לשעבר ח"כ דוד ביטן (הליכוד), סגן ראש עיריית ירושלים מאיר תורג'מן, וכן אנשי עסקים ומנהלים בכירים, בהם יו"ר בזק שאול אלוביץ', מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג ואחרים — שנעצרו בחשד לעבירות שחיתות והלבנת הון. לרוב בקשות המעצר של המשטרה צורפה בקשה לתפוס ולהקפיא את רכוש החשודים.

המציאות מלמדת ששופטים נעתרים בקלות לבקשות המשטרה. רגע זה הוא תחילתו של תרחיש בלהות, שספק עד כמה ערים לו השופטים החותמים על צווי חילוט בלשכתם, שלא לדבר על הציבור השומע על המעצרים במהדורות הבוקר. זמן קצר לאחר החתימה על הצו כבר חוזרות הוראות הקבע בבנק, תשלום המשכנתא לא מכובד, כרטיסי האשראי מוקפאים, הכספומט לא עובד ואין די מזומן בארנק כדי לקנות חלב, תרופות או כדי לשלם לעוזרת הבית.

נכון שמדובר בהקפאה זמנית, עד שיסתיים המשפט ותתברר האשמה. אבל כידוע, טחנות הצדק פועלות לאט והליך משפטי יכול להימשך שנים. עד אז החשודים מבוזים, חנוקים כספית ומתחננים בפני השופטים שישחררו להם מעט מכספם התפוס כדי לשלם חשבונות ומשכורות לעובדים.

כל אותם חשודים המובלים אזוקים בבושת פנים להארכות מעצר, זכאים וחפים מכל עבירה עד שתוכח אשמתם. הזיכויים האחרונים בפרשת אלון חסן וניצב ניסו שחם חייבים להזכיר למשטרה ולפרקליטות שתמיד קיימת אפשרות שהחשודים יימצאו זכאים בסופו של דבר, חרף כל טענות המשטרה.

המשטרה והפרקליטות אוהבות תפיסות וחילוטים. הן טוענות שיש להוציא מהגזלן את בלעו, ובמלים פשוטות, יש לקחת את רכושו "המזוהם" של העבריין. העיקרון הזה חוקי ומוצדק. אין כל סיבה שעבריין שצבר את רכושו בעבירות שחיתות, ימשיך ליהנות מהרכוש גם לאחר שנמצא אשם. בדיוק לשם כך חוקק חוק איסור הלבנת הון לפני שני עשורים.

אלא שהמקרים האחרונים מעלים סימן שאלה גדול ותהייה אם נשק התפיסות והחילוטים מופעל באופן הגיוני ואנושי. העובדה שהמשטרה והפרקליטות יכולות "לחנוק" כספית את החשודים במשך שנים, לא מצדיקה את השימוש המסיבי שנעשה בנשק הזה נגד החשודים בגלי המעצרים האחרונים.

בואו נניח שאלוביץ', עד לאחרונה יו"ר דירקטוריון בזק, יימצא אשם בעוד כמה שנים. למה היום צריך להעמיד אותו ואת אשתו במעמד המבזה שגורם להם להתחנן בפני בית המשפט לקבל דמי מחיה מתוך הפנסיה שלהם? האם המדינה לא תוכל לספוג את עלות הפנסיה עד שיסתיים התיק?

ונניח שרונאל פישר, הנאשם בסחר במידע משטרתי, יימצא בסוף אשם, איזה היגיון יש למנוע ממנו לשכור סניגור על חשבונו מתוך הכספים שהמשטרה מיהרה להקפיא, ואז לבקש מבית המשפט שימנו לו סניגורים על חשבון הציבור, מתוך תקציב הסניגוריה הציבורית המיועד להגנה משפטית למיעוטי יכולת אמיתיים? אין שום היגיון בכך שדווקא הציבור יממן את הגנתם של מי שנאשמים בשחיתות שלטונית, אבל זה בדיוק מה שקורה כאשר תפיסות וחילוטים נעשים בלי מחשבה כמו רפלקס פבלובי.

משהו לא טוב קורה כאן בתקופה האחרונה. כמלות הלהיט של ליאור נרקיס, מדובר ב"טרפת ובשגעת". באחרונה שופט העליון יצחק עמית צינן מעט את ההתלהבות וביטל חילוט רכושם של חשודים בניסיון לבצע עבירות שחיתות. יש לקוות שמדובר בתחילתו של עידן חילוטים חדש — שקול ומחושב יותר. כזה שיביא בחשבון לא רק את הרצון להעניש את החשודים, אלא גם את העובדה שמדובר בחשודים שלא הורשעו, נגד חלקם לא יוגש כתב אישום וחלקם אפילו לא נעצר.

הכותב הוא עו"ד, בעל משרד המתמחה בעבירות צווארון לבן, מסים ואיסור הלבנת הון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#