האופניים - פתרון תחבורתי שמנוהל באופן אסוני - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האופניים - פתרון תחבורתי שמנוהל באופן אסוני

נראה כי כמעט כל חנות או בית עסק שנסגר הופך באחת לחנות לאופניים חשמליים, ומדי שנה נוספים יותר מרבע מיליון זוגות

7תגובות
קמפיין רוכבים רק בכביש
מוטי מילרוד

מאות אלפי ישראלים צפו בהתלהבות ובשקיקה בתחרות הסיבולת, מהקשות בתבל, ג'ירו דה איטליה, בשלושת הימים שבהם חלפה בערי ישראל ובכבישיה; בירושלים מחיפה, עכו, תל אביב באר שבע ואילת. התקשורת יצאה מגדרה אפילו הגבלות תנועה חמורות, עד לסגירה הרמטית של דרכים, התקבלו הפעם בהבנה ובחיוך. לאור זאת, ממש לא מובן היחס השלילי לאופניים ככלי תחבורה לכל דבר ועניין, בעיקר מצד נהגים.

באחרונה שבתי מסיור מקצועי בצ'ילה ובארגנטינה, מדינות פחות מתקדמות ומפותחות מישראל. הופתעתי להיווכח עד כמה הן מתקדמות בעשיית שימוש באופניים ככלי תחבורה. נתיבי האופניים בערים מופרדים פיזית על ידי אבני שפה בולטות מהכביש ומהמדרכה. במרחב הבין־עירוני משתמשים רוכבי האופניים בשולי הדרך, כאשר תמרור אזהרה מיוחד מופנה לנהגים המורה להם לשמור מרחק של 1.5 מטרים מצד הרוכבים. שמא נאמץ גם אנו כלל ברזל זה, ונחסוך בחיי רוכבים הנקטלים ונפצעים?

סעיף 129 סימן ג' בפרק השלישי בתקנות התעבורה בדרכים אומר: "לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד". חד וחלק: אופנים הם כלי רכב לכל דבר ועניין ומקומם בדרך (בכביש), ולא במדרכה. יתרה מכך, ההפרדה הסטטוטורית המלאכותית שהוביל שר התחבורה בין אופניים חשמליים לאופניים אחרים, אינה במקומה, מקוממת ובעיקר מזיקה תחבורתית.

תל אביב מתגאה בשבילי אופניים ייעודים הארוכים ביותר בישראל — 120 ק"מ. ואולם מרביתם על מדרכות, קטעים קצרים ובלתי־רציפים, כמעט ללא הפרדה פיזית כלשהי (למעט שדרות משה דיין ורחובות בלוך ופנקס), נקטעים על ידי תחנות אוטובוס, עצים, צמתים או מכוניות חונות — והשאר, במיוחד בשדרות, נתפסים על ידי הולכי רגל.

נראה כי כמעט כל חנות או בית עסק שנסגר באחרונה הופך באחת לחנות לאופניים חשמליים. תפוצתם אין־סופית, ומדי שנה נוספים יותר מרבע מיליון זוגות למאות האלפים שכבר נעים על מדרכות ערינו וכבישינו — כמענה הולם ויעיל לגודש בדרכים, להיעדר תחבורה ציבורית יעילה ולמצוקת החנייה.

כמתכנן תחבורה מצאתי גם קרן אור: רבות מנסיעות רוכבי האופניים לטווח של יותר מק"מ יבוצעו לחלופין במכונית של הורה, אח בוגר, שכן או — בנהיגה עצמית. השימוש באופניים מחליף שימוש עירוני נרחב בכלי רכב ממונעים, חוסך דלק ומשפר את איכות האוויר בערים.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כ"ץ, נדרש לערוך רביזיה מחשבתית וחוקית ביחס למכלול נושאי האופניים: להחזיר את חוק חובת חבישת קסדת מגן על ידי כל רוכבת ורוכב; להתקין תקנה שתחייב כל זוג אופניים (למעט אופני ילדים) ברישוי, במבחן שנתי קצר ופשוט (לעזרי בטיחות), בנשיאת לוחית עם מספר רישוי מזהה (כפי שהיה לפני 60 שנה), בחריטת המספר בשלדה (למניעת גניבות), ובעיקר בחובת ביטוח בסיסי. רק כך תובטח בקרה על עוצמת המנוע של החשמליים, למהירות מרבית של 25 קמ"ש.

באופן זה תובטח האחריות השלוחית של הורים כלפי ילדיהם הקטינים. רוכב אופניים פוגע לא יהיה אלמוני החומק מזיהוי ומאחריות. כך גם יובטח עתידם הכלכלי של הנפגעים.

הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי, מתכנן תחבורה, ובעבר חבר הנהלת "ישראל בשביל האופניים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות