אסור לבטל את החוק לעידוד השקעות הון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אסור לבטל את החוק לעידוד השקעות הון

החוק לעידוד השקעות הון הוא עוגן לתעשייה, והוא רלוונטי כיום יותר מתמיד בתחרות על שימור ומשיכת משקיעים

2תגובות
משרדי גוגל בתל אביב
אייל טואג

במאמרם של ד"ר אורי כץ וד"ר מיכאל שראל ("שמחון צודק – צריך לבטל את חוק עידוד השקעות הון", TheMarker, 25 באפריל 2018) הביעו השניים תמיכה ברעיון שפורסם בשמו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לביטול החוק לעידוד השקעות הון, והחלפתו בהטבות מס ממוקדות למרכזי מחקר ופיתוח.

כץ ושראל הם מהכלכלנים המקצועיים, הרהוטים והמציאותיים ביותר בישראל, אולם במקרה זה הם בחרו לנקוט עמדה שאם תתממש — היא תפגע באופן הרסני בכלכלה הישראלית ותבריח מכאן חברות רב־לאומיות.

לא פחות גרוע מכך, שמחון הצהיר כי הוא מעוניין לבטל את החוק, אף שהוא יודע כי ההצהרות וההדלפות מטעמו יוצרות חוסר ודאות בקרב מקבלי ההחלטות במגזר העסקי. מאז שחוקק במתכונתו הנוכחית ב–2011 עבר החוק חמישה שינויים, ובסך הכל 73 תיקונים מיום שחוקק לראשונה.

החוק כיום מיועד בעיקר עבור חברות יצואניות ורב־לאומיות, שכן חברות אלה יכולות בקלות יחסית להעתיק את מיקומן לכל מקום אחר בעולם שמעניק כיום סביבת מס אטרקטיבית. לכן, האלטרנטיבות לקיום החוק אינן הפסקת סבסוד או החלפת הטבות מס, אלא ויתור על כל המס שחברות אלה ועובדיהן משלמים בישראל.

משיחות שאנו מקיימים עם אנשי עסקים ומנכ"לים בתעשייה עולה כי רבים מהם, גם בענף ההיי־טק, מתלבטים כמעט מדי יום אם להשאיר את עסקיהם בישראל, או להתקבל בידיים פתוחות בחו"ל, קרוב ללקוחות ולמאגר מהנדסים ובעלי מקצוע רחב, ובדרך כלל גם זול יותר.

למעשה, רוב הכלכלנים העוסקים במחקר תיאורטי מבקשים מחברות התעשייה מהענפים השונים — בין אם מדובר בפרמצבטיקה, אריזה, תוכנה, אלקטרוניקה, עיבוד שבבי ועוד — להתחרות באופן שווה אל מול מתחריהן בחו"ל, כשלמעשה החברות הישראליות מתחרות בידיים קשורות בשל עלויות עשיית העסקים והחסמים שיוצרת הרגולציה.

קולם החשוב של שראל וכץ לא נשמע במלחמה היומיומית בעשרות תקנות, הצעות חוק ונהלים מטעם רגולטורים, שמנסים להכביד עוד ועוד על עשיית העסקים, בנוסף לרגולציה הקיימת ומובילה לעתים לשחיתות, כפי שהתגלה באחרונה בשירות המזון של משרד הבריאות.

קולם גם לא נשמע כשבוטל מקדם ההתייעלות של הרשויות המקומיות, כשהועלה מס המעסיקים בתואנת שווא של בטיחות בעבודה, כשהועלה מחיר החשמל בשם שמירת הסביבה, או כשפורסמה רפורמת סימון המזון שתפגע בתחרות בשל הפגיעה בתעשייני המזון הקטנים והבינוניים.

לו יסורו למשרד הסמוך למשרדו של שמחון, אל משרדי אגף טיוב הרגולציה במשרד ראש הממשלה, יגלו רשימה של יותר מ–150 רגולטורים, שכל אחד מהם נאמן לזווית הצרה של תחומו, ויחד הם אלה שעומדים מאחורי חוסר האטרקטיביות של ישראל במשיכת השקעות. ואולם, כנראה שהרבה יותר קל להם לתקוף את החוק לעידוד השקעות הון ללא נטילת אחריות לתוצאות, מאשר לבחון לעומק את החסמים השונים.

כפי שמוצע, יש מקום לבחינת הקלת נטל המס על חברות מחקר ופיתוח, בעיקר לאור ההתפתחויות בסביבת המס העולמית, ואף יש לקדם אותן בהקדם. ואולם, פגיעה מקבילה בחוק לעידוד השקעות הון תהיה ויתור על יתרון מרכזי, ואחד היחידים שהסביבה העסקית בישראל מאפשרת ליזמים ומשקיעים. זאת, לאור מיקומנו הנמוך במדדי עשיית העסקים, נטל הרגולציה והעלויות המושתות על התעשייה.

עלינו לשמור בכל מחיר על סביבת המס התחרותית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות, המעודדת פעילות כלכלית ותשלום מס בישראל. סביבת מס זו הביאה להחלטות השקעה של חברות מקומיות ורב־לאומיות בישראל, למרות המגבלות הידועות של המשק הישראלי. לכן, החוק לעידוד השקעות הון הוא העוגן והבסיס לכלל התעשייה ולמשק הישראלי, והוא רלוונטי כיום מתמיד בתחרות בין המדינות לשימור על משיכת משקיעים.

הכותב הוא מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#