הסטארט־אפ הבא:קרנות השקעה חברתיות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט־אפ הבא:קרנות השקעה חברתיות

כדאי שיזמי ההיי־טק שרוצים לתרום למדינה ייתנו לה חכה ולא דגים - ויוסיפו קרנות השקעה חברתיות נוספות

2תגובות
עובד במפעל החברתי של IVN . להשקיע גם בקיימות
IVN

מדינת ישראל הוקמה ברובה על ידי מתנדבים ופילנתרופים. המתנדבים הם אלה שבשם הציונות של המאה ה–19 עזבו את ביתם והכשירו את שדות הטרשים לכבישים ומושבים — אך הם לא היו יכולים לעשות זאת ללא סיוע פיננסי מצד הפילנתרופים הגדולים של אותה התקופה: רוטשילד, מונטיפיורי, הירש ושטראוס, ששמם מתנוסס כיום ברחובות וככרות בישראל.

אותם נדבנים ופילנתרופים היו אנשי הון שביססו את מעמדם על עסקי בנקאות ונדל"ן. לאחר 70 שנות קיום, השתנה גם אופי התורמים, ואל הנדבנים שצברו הון בדרך המסורתית, הצטרף סקטור חדש שצבר את הונו כתוצאה מתרומתו להתקדמות הטכנולוגית העולמית — יזמי ההיי־טק.

אילי ההיי־טק הגדולים של המאה ה-21, בעלי חברות הענק המובילות את העולם בעשור האחרון, עשו מהלכים ניכרים לתרום את כל ההון שצברו לטובת החברה: מארק צוקרברג הכריז כי הוא מתכוון לתרום 99% ממניותיו בפייסבוק לרפורמה בחינוך ולמלחמה במחלות, ביל גייטס תרם בשנים האחרונות מיליארדי דולרים ואלמנתו של סטיב ג'ובס הקימה עוד בימי חייו קרן מענקים ומלגות ליוזמות בחינוך ובתחומים נוספים.

גם באומת הסטארט־אפ, יזמי היי־טק רבים המנהלים חברות ענק מחלקים זמנם בין העולם הכלכלי לחברתי, ולצד הפעילות העסקית והפיתוחים הטכנולוגיים, הם תורמים לקהילה ומאמצים ומקימים עמותות ומלכ"רים. כדאי שיזמים אלה יעדכנו וירעננו גם את דרך התרומה החברתית, שעוברת שינויים באחרונה.

בשנים האחרונות עולה וצומחת דרך חדשה לנתינה חברתית, המשלבת בין הפרטי־עסקי לבין העולם החברתי, ובין מטרות חברתיות וסביבתיות לגישה עסקית. העסקים החברתיים מבקשים להפיק רווח סביר לצורך יצירת יציבות כלכלית לארגון, תוך מתן תועלת חברתית אמיתית בעלת ערך מוסף. חלק מהרווחים חוזר אל הארגון במסגרת התוכנית העסקית, במטרה להמשיך ולהשקיע במטרה החברתית.

עסק חברתי הוא כמו הענקת חכה למגזר החברתי שאותו הוא משרת בפרט, ולמדינה בכלל. עסקים חברתיים יכולים לפעול לקידום מטרות חברתיות במגוון רחב, ולהפיק מגוון רחב של מוצרים ושירותים מועילים ומכניסים, עליהם הם מקבלים תרומה כספית הולמת. מטרתם של רבים מהעסקים החברתיים בישראל ובעולם היא לספק מקום תעסוקה לאותם מגזרים ששוק התעסוקה אינו מוכן או מתקשה לקבלם. העסק החברתי מגייס אותם אליו, מכשיר אותם למיומנויות הנדרשות בשוק התעסוקה ונותן להם מקום עבודה מכבד והוגן. כך הוא מסיר את תלותם במימון הביטוח הלאומי ושירותי הרווחה למחייתם, ומפחית את הסיוע שבני המשפחה הסובבים אותם נדרשים להעניק להם.

עם זאת, מספר קרנות ההשקעה החברתיות עדיין נמוך משמעותית מקרנות ההשקעה הפילנתרופיות. התוצאה הישירה היא מגזר רביעי מצומצם מדי. לפי הערכות, בישראל פועלים כמה מאות בודדות של עסקים חברתיים, וחלקם הם עמותות המנסות לפתח לעצמן מנועי צמיחה עסקיים, אך מוגבלות על ידי רשם העמותות בהכנסות שאותן הן יכולות להניב ביחס לפעילות הכוללת של העמותה.

כשעזבתי את נייס, אותה הקמתי, וחברתי לשני שותפי להקמת IVN, בחרנו להקים בית השקעות חברתיות עם קרנות השקעה רבות, כדי לפתח פורטפוליו רחב דיו שיכיל פרופיל מגוון של עסקים חברתיים. לאחר כמעט 20 שנה, הוקמו 52 עסקים חדשים המעסיקים מאות עובדים. אנחנו בחרנו להתמקד בתעסוקה לבעלי מוגבלויות, נוער בסיכון ואוכלוסיות מוחלשות, ואולם יש מקום להשקעה גם באוכלוסיות אחרות. בתי ההשקעות החברתיים הספורים שכבר קיימים בישראל, מונים קרן השקעות אחת בלבד.

בשנת ה–70 למדינה, על הפילנתרופיה ללכת צעד קדימה. יזמי ההיי־טק צריכים לסייע לישראל ליישר קו עם העולם, ולראות לנגד עיניה מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה או גרמניה, בהן קיים מגזר רביעי מבוסס ותורם משמעותית לפתרון בעיות חברתיות מחד, ומצמצם הוצאות ממשלתיות מאידך.

מגזר רביעי יציב דורש רגולציה מתאימה, משקיעים יציבים, תמריצים והטבות לעסקים חברתיים — בדיוק התנאים שאותם רגילים יזמי ההיי־טק להשיג מעסקי הענק אותם הקימו. אותם יזמי היי־טק גדולים, שהשקיעו ממרצם כדי להפוך את ישראל לאומת הסטארט־אפ, שנהפכה למודל עולמי ליזמות, ורוצים עכשיו לתרום לחברה — כדאי שיתרמו למדינה חכה ולא דגים. עליהם להוסיף קרנות השקעה חברתיות נוספות או להשקיע בקיימות. קרנות אלה ינתבו את תרומתן והשקעתן לפתיחת עוד ועוד עסקים, שיעזרו בפיתוח כלכלי של אזורים מאותגרים במדינה, יספקו תעסוקה לאוכלוסיות מודרות ויסייעו בפיתוח וקידום חברתי של מדינת ישראל, ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא יו"ר IVN, בית קרנות השקעה חברתיות, ממייסדי נייס ונבחר לאחרונה לאחד מ-70 יזמי ההיי־טק המובילים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות