אל דאגה, תמיד יהיו מי שיצרכו מזון וסיגריות: ההזדמנות שמעבר לפינה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל דאגה, תמיד יהיו מי שיצרכו מזון וסיגריות: ההזדמנות שמעבר לפינה

סקטור הצריכה ירד ב-20% ב-2018 והביא לחשיבה מחודשת על מניות ערך. רוב הכסף זורם כעת לסקטור הטכנולוגיה, על רקע ההאצה הטכנולוגית בעולם. ואולם, ייתכן שלאור תשואת הדיווידנד שמשקפים מחירי מניות מדד הצריכה כעת יש כאן הזדמנות להשקעה

4תגובות
מוצרי מזון במקרר
בלומברג

בהמשך לסדרת הכתבות שלנו אודות הסקטור הטכנולוגי וזרימת הכסף המסיבי אליו, וכחלק מהעדפת המשקיעים בעולם להתרכז במניות "צמיחה", הרי שבשבועות האחרונים נפתח חלון הזדמנויות להשקעה דווקא במניות ערך (Value) שאיבדו אחוזים ניכרים מערכן.

זרימת הכסף המסיבי אל סקטור הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות באה על רקע ההאצה הטכנולוגית בעולם, וחשיפת המשקיעים אל העתיד הוורוד שמתוות לנו ענקיות האינטרנט.

חלק ניכר מהכסף שזרם לסקטור הטכנולוגיה הגיע דרך פדיונות מסקטורים אחרים, וביניהם סקטור הצריכה (Consumer Staples - XLP), שנחשב מאז ומתמיד כסקטור יציב, שבו נסחרות חברות הערך הגדולות בעולם. Staples הוא מרכיב מרכזי בחיי הצרכן הפרטי, תוך דגש על מוצרי מזון, היגיינה ומשקאות - מוצרים שהצרכן לא יכול בלעדיהם ללא קשר למצבו הפיננסי, אך גם כוללים מוצרים שעם השנים הצרכן התמכר להם - כמו סיגריות ומתוקים.

פער

בשנתיים האחרונות, לצד פדיונות עתק ב-XLP, נפתח פער שיא בהיבט של תשואה, בין מדד הצריכה לבין מדד נאסד"ק. בעוד האחרון זינק ב-60% ב-24 החודשים האחרונים, הרי ש-XLP דווקא ירד ב-3%, ובכך למעשה נפתח הפער. בשנים 2016-2002 לא היה קיים פער כלל, כלומר, 2 המדדים הניבו למשקיעים תשואות זהות. אך כאמור, הדבר השתנה במהלך 2016, ובשיא העוצמה ב-2017, עד לפתיחת פער התשואות, ומכאן ההזדמנות.

מהיגיינה ועד טבק

בראש סקטור Staples ניתן למצוא חברות כמו פרוקטר אנד גמבל; קוקה קולה ופפסי; וולמארט; יצרניות סיגריות כמו פיליפ מוריס ואלטריה; ויצרניות מזון דוגמת קראפט היינץ ומונדלז (יצרנית עוגיות אוראו).

אין עוררין על חוסנה הפיננסי של  אף אחת מענקיות אלו, אבל למשקיעים יש חשיבה שונה - טעמם של אלו השתנה בשנים האחרונות לטובת אחזקות בחברות צמיחה שמציגות זינוק מטאורי, הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח הנקי, ואלו בעיקר חברות טכנולוגיה. כך קרה שמאז תחילת 2018, מהשיא שקבע, ירד הסקטור ב-16%, אל מול תשואה חיובית של 6.4% במדד נאסד"ק.

טעמים

איפה הערך?

מבט בהתנהלות מחירי החברות הגדולות בסקטור מלמד שהצפת ערך למשקיעים לא היתה בחודשים האחרונים, וכי המשקיעים בסקטור ספגו הפסדים ניכרים אל מול הפריחה במניות הטכנולוגיה.

דיווידנדים

שווי השוק המצרפי של 5 החברות שבטבלה שלהלן הוא 630 מיליארד דולר, כלומר, לאחר ירידות של כ-20% בממוצע מתחילת 2018, מדובר בירידת ערך של כ-130 מיליארד דולר. זוהי מכה קשה למשקיעי הסקטור, אלא שדווקא עכשיו, לאור תשואת הדיווידנד הנאה שמשקפים מחירי המניות כעת, יש כאן הזדמנות ארוכת טווח למשקיעי הערך.

תשואת הדיווידנד בחברות הטבק למשל היא 5%, כ-70% יותר מאשר התשואה באג"ח הממשלתי ל-10 שנים של ארה"ב (שעומדת על כ-3%). יהיו שיגידו שאין מה להשוות בין 2 הנכסים הללו - מניות טבק מול אג"ח ממשלתי - בהיבט של הסיכון. אלא שרק בסקירתנו האחרונה אודות האג"ח הממשלתי הדולרי, הראנו כי באג"ח הממשלתי ל-10 שנים היו הפסדי הון ניכרים ב18 החודשים האחרונים, וזאת כאמור לאור עליית הריבית הדולרית.

אם כן, סיכון בטווח קצר/בינוני קיים גם באג"ח ממשלתי, בדיוק כשם שמניות הטבק צללו בחודשים האחרונים. ולכן, תשואת הדיווידנד הנאה משקפת יחס סיכון ראוי אל מול (או במקביל כמובן) אחזקה באג"ח מדינה דולרי.

תחושה לא נעימה מתקבלת כשאנליסט ממליץ על חברות טבק באשר הן, היות שמדובר בסקטור 'רעיל', אבל שלא ניתמם - כשממשלות נותנות לגיטימציה לסקטור הקנאביס, שהפיקוח בו הוא רק בתחילת הדרך, אזי המלצה לסקטור הטבק היא לגיטימית. יתרה מכך - ב-2009 חתם הנשיא האמריקאי לשעבר, ברק אובמה, על חוק שהציב את ה-FDA כגוף המפקח על תעשיית הטבק. החשש הגדול והמרכזי היה בשעתו שפיקוח מעין זה ימית אסון על הסקטור, אלא שהרגולציה רק היטיבה עם הסקטור, שזינק ב-500% בממוצע ב-10 השנים האחרונות.

גם מיסוי של מדינת קליפורניה, בסך 2 דולרים לכל חפיסת סיגריות, לא השפיעה על הסקטור, שכן תעשיית ה e-cigarette צמחה מאוד. השחקנים הגדולים בשוק הסיגריות האלקטרוניות נהנים באופן ברור מיתרון לגודל, שכן רף הכניסה לתעשייה הזו הוא גבוה מאוד, ולכן, בראייה קדימה, אנחנו מעריכים שהירידות האחרונות בסקטור מהוות הזדמנות קנייה נוחה, לצד מכפילי רווח נוחים במיוחד, עם אפסייד של 30% ל-2 החברות המוזכרות לעיל.

ירידה

הקטשופ של היינץ אדום יותר

גם קראפט היינץ סבלה מירידות שערים חדות בתחילת 2018, בעיקר על רקע חולשה במזרח אסיה. תחום הרטבים היה בנסיקה משמעותית בשנים האחרונות, ואין שום סיבה שלא ימשיך לעשות כן, מאחר שהדור הצעיר נוטה להישאר בבית, צמוד למסכים, ולהזמין משלוחים הביתה. או, במלים אחרות, פאסט פוד שלצדו רטבים רבים, ביניהם כמובן הקטשופ.

יתרה מכך - הדור הצעיר מסגל לעצמו דפוס התנהגות והעדפות מאוד ברורות בכל הקשור למותגים, ולדעתנו הוא בהחלט יעדיף קטשופ היינץ על כל מותג אחר. כל אחד מהרטבים והתוספות של היינץ הוא מותג בפני עצמו, והדור הצעיר בהחלט מודע לכך - הוא רוצה שהמותג יהיה חזק, בטעם מועדף (על פני ייצור מקביל) וכמובן עשוי מחומרי הגלם הטובים ביותר. היינץ בהחלט עונה על כל אחד מהפרמטרים הללו. וכך, לצד תשואת דיווידנד של 4.3% ומכפיל רווח של 15, היינץ היא בהחלט השקעה ראויה לטווח הארוך.

אדום

תחושת העצבנות בחודשים האחרונים במניות הטכנולוגיה, גם אם מוצדקת וגם אם לאו, מחייבת פיזור השקעות גם בסקטורים אחרים. השקעה בסקטור Staples, בתזמון הנוכחי, הוא בהחלט פיזור ראוי.

לא ציינו בטבלה חברות נוספות כמו וולמארט, שגם היא צללה בכ-22% מאז תחילת 2018, וגם היא ראויה לבדיקה. אלא שוולמארט נסחרת במכפיל מעט גבוה מאלו המוזכרות בטבלה, וגם תשואת הדיווידנד שלה (2.4%) הוא נמוך ב-50% מהממוצע בטבלה לעיל, כך שהיא פחות אטרקטיבית.

ואולם עם זאת, השקעה בכל הסקטור דרך תעודות סל למיניהן, גם היא ראויה, כיוון שלהערכתנו, פער תשואות שכזה בין הסקטורים השונים לא יימשך זמן רב, וכי סקטור הצריכה הוא עדיין השקעת ערך ארוכת טווח שהוכיחה עצמה לכל אורך ההיסטוריה.

 

■ ירון שקדי הוא מייסד ומנהל השקעות ראשי בשקדי שוקי הון.

■ אין במאמר הנ"ל משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע שונים לרבות אלו המופיעים בסקירה. כל העושה שימוש כלשהו בהמלצות החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. אין החברה אחראית לכל נזק שיגרם בגין שימוש במידע המוזכר בסקירה זו.

■ העברת הסקירה לכל גורם ללא אישור חברת ההשקעות שקדי שוקי הון בע"מ הנה עבירה בגין הפרת זכויות יוצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות