הגיעה העת להקים בית משפט לתובענות ייצוגיות

פיזור ההליכים בין בתי משפט רבים הוביל להגשת כמה תביעות ייצוגיות דומות, בתקווה שאחת הערכאות תקבל את הטענות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור: תביעה ייצוגית
תביעה ייצוגיתצילום: ליאו אטלמן

תחום התובענות הייצוגיות בישראל מתפתח. מספר ההליכים הייצוגיים הנפתחים מדי שנה גדל והולך, ולפי פרסומים שונים, מספר התובענות הייצוגיות לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם. במקביל, מתפתחת גם מערכת דינים מודרנית, שגולת הכותרת שלה היא חוק התובענות הייצוגיות שנחקק לפני כעשור. האם הגיעה העת להקים בית משפט שיתמחה בתחום התובענות הייצוגיות?

תובענה ייצוגית היא מוסד משפטי מודרני, המאפשר לאדם בודד או לארגון לייצג קבוצה הומוגנית של אנשים, שנזקם האישי אינו מצדיק מבחינה כלכלית הגשת תביעה פרטנית. מצד אחד, תובענה ייצוגית עשויה לקדם אינטרסים ציבוריים, ובהם הגשמת זכות הגישה לערכאות והרתעה מהפרת הדין. מצד שני, מדובר במכשיר רב עוצמה שהיקפו הכספי עשוי להגיע למיליארדי שקלים, ולכן הוא בעל השלכה כלכלית משמעותית ולעתים אף הרסנית, לגוף הנתבע.

מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות ב–2006, ניכרת מגמת עלייה ברורה במספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות מדי שנה לבתי המשפט. מהנתונים עולה, כי בשלוש השנים הראשונות לחוק הוגשו עשרות הליכים מדי שנה. בארבע השנים שלאחר מכן עלה ההיקף למאות הליכים מדי שנה, ובשנים האחרונות כבר נפתחים יותר מ–1,000 הליכים ייצוגיים מדי שנה.

בהיעדר ערכאה שיפוטית ייחודית לנושא, מפוזרים ההליכים הייצוגים בין בתי המשפט השונים ומתבררים בפני שופטים רבים. מנתונים שפורסמו בכנס התובענות הייצוגיות האחרון עולה כי ב–2017 דנו כ–100 שופטים שונים בבתי המשפט האזרחיים (מחוזי ושלום) בכ–1,500 הליכים ייצוגים בענייני צרכנות, בנקאות, ביטוח ועוד.

לפיזור ההליכים בין מספר רב של בתי משפט ושופטים יש חסרונות בולטים, ובהם החשש מפני תופעה בלתי־רצויה המכונה "פורום שופינג": ריבוי תובענות דומות המוגשות לבתי משפט שונים על ידי אותם עורכי דין או תובעים מייצגים, בתקווה שאחת הערכאות תקבל את הטענות. תופעה זו, שיוצרת עומס רב על מערכת המשפט וחשש מהכרעות סותרות, זוכה לביקורת רבה בארץ ובעולם, ובית המשפט העליון עמד עליה בפסק דין מקיף שניתן בספטמבר בעניין שלמה תחבורה נ' ש.א.מ.ג.ר שירותי אכיפה (ובו הוצע גם שם עברי לתופעה — "ציד ערכאות").

ריכוז התובענות הייצוגיות תחת קורת גג שיפוטית אחת של בית משפט ייעודי עשוי להוות נדבך משמעותי בהתמודדות עם המצב הנוכחי ובקידום התחום בישראל. שופטי בית המשפט שידונו בהליכים הייצוגים השונים יוכלו לפתח ביתר קלות את דיני התובענות הייצוגיות ולקבל תמונה רוחבית של ההליכים המוגשים והשחקנים החוזרים בתחום. באופן זה גם ניתן יהיה לחזק את הוודאות המשפטית, החשובה למתדיינים. וכמובן, ריכוז ההליכים עשוי לסייע במניעת ציד ערכאות.

הקמת בית משפט לתובענות ייצוגיות עשויה לשכלל גם את הסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות, שהם הליכים מורכבים וייחודיים יחסית, הכוללים מנגנוני איתור והשבה לציבור, מינוי בודקים מומחים, דיון בהתנגדויות של חברי קבוצה ועוד. בתי המשפט השונים מגלים מעורבות רבה בהליכים אלו, ולעתים רבות מסייעים בידי הצדדים להגיע לפתרון מוסכם, לטובת הכלל. ריכוז הליכי פשרה ייצוגיים בין כותלי בית משפט מומחה, יסייע לכל הצדדים המעורבים (בתי המשפט והצדדים המתדיינים) להגיע לפשרות מוצלחות ויעילות.

לפני כמה שנים הוקם בישראל בית משפט כלכלי בהשראת בית המשפט במדינת דלאוור בארה"ב, המהווה מודל לחיקוי ברחבי העולם ומעודד חברות להתאגד במדינה זו. לאור הניסיון המוצלח, ייתכן שהגיעה העת להעלות על סדר היום את האפשרות להקים גם בית משפט ייחודי לתובענות ייצוגיות, שאף עשוי להוות מודל כחול־לבן לחיקוי, בבחינת אור לגויים.

הכותבים הם עורכי דין במשרד גורניצקי ושות', המייצג משיבים ונתבעים בהליכים ייצוגיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker