הדלק האנושי של ישראל אוזל. מי יביא את האקזיט הבא?

אלפי בוגרי מקצועות הנדסיים יוצאים מדי שנה מהמכללות — אך רובם לא טובים מספיק כדי למלא את החסר בענף, שסובל ממצוקה קשה של כוח אדם איכותי

גוין סאס
גוין סאס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייסדי מובילאיי, זיו אבירם (מימין) ואמנון שעשוע (משמאל), עם בריאן קרזניץ, 
מנכ"ל אינטל העולמית, אחרי מכירת מובילאיי לאינטל
מייסדי מובילאיי, זיו אבירם (מימין) ואמנון שעשוע (משמאל), עם בריאן קרזניץ, מנכ"ל אינטל העולמית, אחרי מכירת מובילאיי לאינטלצילום: שמוליק סולומון

ב–26 באפריל צוין בעולם היום הבינלאומי לקניין רוחני. זהו יום חגה של היצירתיות — ועבורנו זה גם יומו של הראש היהודי שעדיין ממציא לנו פטנטים. כן, אנחנו סטארט־אפ ניישן, קטנים־קטנים אבל מאלתרים, יצירתיים וחדשניים. זוכרים את ווייז? מובילאיי? אנחנו מזמן בדרך לאקזיט הבא. האמנם?

צר לי להיות הפסימי שבחבורה, אך אל לנו להיתפש לשאננות. אנחנו נמצאים לפני המדרון התלול של פרבולת האקזיטים הישראלית. בצינור החדשנות הישראלית יש מחסור מהותי בדלק.

האקזיטים הגדולים שלנו הם תולדה של תרבות, אסטרטגיה והיסטוריה. החיבור של החוצפה הישראלית עם ההיסטוריה רוויית הדם והמשברים של העם היהודי הביא את קברניטי המדינה להבנה שכדי לשרוד ישראל חייבת להצטיין — והצטיינות מחייבת יצירתיות וחדשנות. בכלכלה או בביטחון, המשברים שפקדו את העם היהודי לדורותיו הם נרטיב מכונן בהצטיינות של היום.

כך קרה גם אחר משבר ההיי־טק הגדול ב–2001, שהותיר את התעשייה הישראלית בשבר, אך עם הבנה עמוקה שכדי לחזור לפסגה חייבת התעשייה להתחדש ולהשתנות.

מאז המשבר החל תהליך ארוך של פיתוח והשקעה, שהתבסס על הון אנושי איכותי במיוחד שהורכב מקבוצות עילית באוכלוסייה: העולים ממדינות בריה"מ לשעבר (ולא רק הם), שחברו לבוגרי יחידות העילית והמודיעין בצה"ל. אלו הקימו את התשתית לתעשייה יצירתית בישראל — הם הזרימו את הדלק האנושי לתשתית איכותית, אך צרה מאוד מבחינה מספרית.

כיום, כמעט 20 שנה אחרי, העלייה הגדולה נטמעה באוכלוסייה ובוגרי יחידות העילית הם אחוז בודד ממנה. זה פשוט לא מספיק כדי להוביל תעשייה שלמה בעולם תחרותי.

התקווה הגדולה של המשק הופנתה למערכת החינוך, שהוסמכה להכין את ילדינו למשרה נחשקת באינטל. עשרות מכללות וחוגים נפתחו, וכ–5,000 בוגרי מקצועות הנדסיים משורות האקדמיה מצטרפים מדי שנה לשוק העבודה. אלא שלמרבה הפלא, דווקא בתעשייה הנמצאת במחסור קבוע של כוח אדם, יותר משליש מבוגרי הלימודים במקצועות ההיי־טק אינם משתלבים בפועל בתחום.

לאבסורד הזה יש הסברים רבים, אך נקודת המוצא היא משותפת: רבים מהבוגרים לא מספיק טובים. יש להם בגרות, תואר, הסמכות שונות ושנים במערכת החינוך ובאקדמיה — אבל כשהם מגיעים לשוק העבודה, כל אלו לא רלוונטיים או לא מספיקים כדי ליצור ערך וחדשנות אמיתית לתעשייה. מערכות החינוך מנפיקות ומדפיסות עשרות אלפי בוגרים חסרי כישורים מתאימים לתעשייה המשתנה. ארגז הכלים בבית ספר פשוט לא רלוונטי לתעשייה ולמשק ב 2018.

מערכת החינוך מקובעת עשרות שנים על תכנים ושיטות הוראה חסרי חשיבות למקצועות העתיד. חמור מזה, מחקר של ג'ורג' לאנד שהתחיל ב–1968 ונמשך 20 שנה בבתי הספר, הראה פרדוקס נוראי — ככל שהילדים גדלים, כך היצירתיות שלהם יורדת. במלים אחרות, במקום לשפר את יכולתם להתמודד עם מציאות משתנה, מערכת החינוך קיבעה את אופן המחשבה שלהם ופגעה משמעותית ביכולתם היצירתית.

המחדל נמשך גם באקדמיה, והשיעור המרכזי שלומדים הסטודנטים מקדש תרבות של "העתק־הדבק" על חשבון פיתוח הכלי היחיד שיהיה רלוונטי גם בעוד עשור — היצירתיות.

כך, כשהדלק האנושי הולך ואוזל, נדרשת התעשייה לתקן את העוול ולשאת בעצמה בנטל ההכשרה. בעשור האחרון מוסטים תקציבים רבים לטובת הכשרות, החל בסדנאות לפיתוח היצירתיות, דרך קורסים ייעודיים ותוכניות מנטורינג ארוכות טווח וכלה בפתיחת משרות חדשות בתעשיות הטכנולוגיות — "מנהלי חדשנות". אלו הסוכנים שאמורים לסייע לעובדים לאמן את השריר החשוב ביותר לתחרות בעולם משתנה.

בעשור האחרון התרחב תחום החדשנות ליותר מ–30% מהחברות הממשלתיות, הציבוריות והפרטיות בישראל. החל בתעשיות הביטחוניות וכלה במפעלי הלואו־טק. התעשייה הישראלית מבינה כיום ששינויים משמעותיים במערכת החינוך יארכו זמן רב, וזמן הוא משאב שהתחרות העולמית לא מאפשרת. אם נרצה להמשיך להיות מדינת הסטארט־אפ, אם נשאף להמשיך ולהיות יצואני טכנולוגיות ורעיונות פורצי דרך — השינוי הארגוני צריך לקרות מהר.

כרטיס הביקור של התעשייה הישראלית ניצב על פרשת דרכים. אם תשכיל המדינה לערוך שינויים מהותיים במערכת ההכשרה והחינוך, ייתכן שבעוד שני עשורים בוגרי בתי הספר והאקדמיה יוכלו לאתגרים שבדרך, אך בינתיים נשאר לנו לסמוך על קברניטי התעשייה שייקחו את המושכות לידיים ויכשירו את מי שיביא לנו את האקזיט הגדול הבא.

ד"ר סאס הוא מומחה לחשיבה יצירתית וחדשנות ודקאן בית הספר לעיצוב וחדשנות, המסלול האקדמי של המכללה למינהל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker