שינויי האקלים הופכים את חיינו לסרט אסונות מתמשך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שינויי האקלים הופכים את חיינו לסרט אסונות מתמשך

מומחים לשינויי אקלים לא הופתעו מהאירוע הקשה שהתרחש בנגב. שינויי האקלים, על כל אותן תופעות קיצוניות שאנו עדים להן, מחייבים היערכות מחודשת. לא מדובר בהכרח בהיערכות תקציבית: לעתים די בהיערכות התנהגותית

5תגובות
מסוק החילוץ באזור נחל צפית, ביום חמישי
אליהו הרשקוביץ

אירועי האקלים של השבועיים האחרונים יחזרו בצורה כזו או אחרת בעתיד. "מה שהיה הוא לא מה שיהיה" — זה אחד הממצאים הברורים ביותר של מרכז הידע לשינויי אקלים באוניברסיטת חיפה, שפעל ב–2011–2013. המשמעות ברורה: אירועי אקלים כמו גשם, בצורת וגלי חום או קור ייהפכו קשים וקיצוניים יותר, אינטנסיביים יותר — וידרשו יותר היערכות.

בין אם מדובר בשיטפון כתוצאה מגשמים שירדו בכמות ובעוצמה יוצאת דופן; בשריפה בממדים עצומים בגלל יובש קשה וחודשים ארוכים של מחסור בגשם; או בגל חום שמביא עמו עומס חום גבוה אשר מקשה מאוד על פעילות מחוץ למבנה ממוזג — כדאי ורצוי להתייחס ברצינות לאזהרות ולהיערך בהתאם.

נושא שינויי האקלים מקבל חשיפה רבה בעולם. אפילו תעשיית הקולנוע בהוליווד מודעת לאסונות וגם היא בדרכה שלה, באמצעות סרטי קולנוע שוברי קופות מוקצנים, מאיימת ומזהירה. השיטפון בדרום שגבה את חייהם של עשרה בני נוער לא רחוק מכל אותם אירועי קיצון שמתוארים בסרטים: מדובר באסון שכרוך באירוע קיצון אקלימי שגבה חיים באופן שלא נראה קודם בישראל, ועורר זעזוע.

מומחים לשינויי אקלים לא הופתעו מהאירוע הקשה שהתרחש בנגב. שינויי האקלים, על כל אותן תופעות קיצוניות שאנו עדים להן, מחייבים היערכות מחודשת. לא מדובר בהכרח בהיערכות תקציבית: לעתים די בהיערכות התנהגותית, הכוללת את הכרת השטח, סקירת האיומים, הכנת נהלים ברורים הכוללים תרחיש, תרגול, עדכון לאחר מקרים של תקלות או כמעט תקלות, מעקב וקבלת החלטות אחראית. מלבד ההנחיות הכלליות שהגורמים המקצועיים מדווחים ומתריעים עליהן, על כל ארגון — בטח כזה שמתנהל בשטח — להיערך לכל מצב או איום אקלימי שיכול לצוץ.

החוקר פטר סנג' הצביע כבר בראשית שנות ה-90 על הצורך של ארגון ללמוד בעצמו את עצמו, לתחקר את הפעילות, ללמוד וליישם נהלים ברורים על מנת להיות ארגון לומד ולא רק ארגון מתנהל.

דווקא בישראל יש דוגמאות טובות וחיוביות לגורמים מנוסים בתהליכי חיזוי, תחקור והפקת לקחים מאירועי קיצון. חיל האוויר הישראלי, למשל, מבצע תחקיר על כל פעולה שהוא עורך, בו לומדים את האירוע, מפיקים לקחים ומשפרים לפעמים הבאה — לעתים רק כדי לעדכן נהלים חדשים בהתאם למצב ולשינויים בשטח. כולנו חייבים ללמוד מכך, בעיקר ארגונים שמתיימרים להקים עתודות ניהול ומצוינות.

השטח יכול להיות אויב גדול, שמשתנה בן רגע ועלול לגבות חיי אדם. שינויי האקלים הם כבר לא קלישאה, והם עלולים להיות אלו שימחקו אותנו מעל פני כדור הארץ.

פרופ' אילון היא ראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן, ראש החוג לניהול משאבי טבע באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות