מס על מעסיקים עדיף על שכר מינימום לעובדים זרים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מס על מעסיקים עדיף על שכר מינימום לעובדים זרים

מיסוי הוא בדיוק סוג המדיניות המתאים לצורך הגנה על תעשייה מקומית מיבוא מתחרה של מוצרים או שירותים מחו"ל - ולכן גם על העובדים המקומיים מדחיקתם על ידי עובדים זרים

18תגובות
עובדים זרים בחקלאות קוטפים פרחים
גיל אליהו

באחרונה הציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לבטל את החלת חוק שכר מינימום על עובדים זרים. כצפוי, ההצעה העלתה התנגדויות רבות, ובפרט הועלו שני שיקולים מרכזיים: הראשון, שאין זה הוגן לשלם לעובד זר פחות משכר המינימום; והשני, שהעסקת עובדים זרים בשכר נמוך תביא לפגיעה בעובדים הישראלים המועסקים באותם ענפים.

השיקול הראשון - הגינות, מבוסס על הטענה שגם אם השכר שמקבל העובד הזר בארץ גבוה בהרבה מזה שמקובל בארץ המוצא שלו, הרי שבתקופה שבה הוא בישראל הוא חי בקירבנו, ולכן יש להשוות את מצבו לזה שלנו, ולא לזה של העובדים במולדתו. זאת מכיוון שאיננו מעוניינים שיהיו בינינו אנשים סוג ב' - החיים בתת־תנאים.

להערכתי טיעון זה חלש. כך או כך, העובדים הזרים לא מפנים את כל משכורתם למימון מחייתם בישראל. מרביתם מוציאים כאן את המינימום ההכרחי להישרדות, ואת יתרת הכסף שולחים למשפחתם בחו"ל או חוסכים לעתיד. לכן, כל חוק שמעלה את שכרם לא מביא לשיפור ברמת חייהם בארץ - בכל מקרה בוחרים מרביתם לחיות באופן שאנו נגדיר כ"תת־תנאים" ולהפנות חלק גדול משכרם למשפחה או לחיסכון.

בנוסף, כאשר השכר בארץ גבוה משמעותית מהשכר המינימלי שעבורו הם נכונים להגיע לכאן - בשל דרישות החוק או בשל תנאי ההעסקה במשק - הזכות המוענקת להם לבוא לעבוד בארץ הופכת לכזו ששווה עבורם הרבה כסף. המשמעות היא שהמתווך שמחזיק ברשיון העבודה, ויכול להחליט למי בחו"ל להעניק אותו, יכול לדרוש מהעובד הפוטנציאלי בחו"ל תשלום תמורת זכות העבודה בישראל. בפועל, ולמרות חוקים ומאמצים למנוע זאת, במרבית המקרים "כרטיס הכניסה" לישראל נמכר בחו"ל בכ–30–20 אלף דולר - סכום שהמתווכים משלשלים - באופן בלתי חוקי - לכיסם. חוק שכר מינימום, ההופך את העבודה בארץ לרווחית יותר, הביא לעליית התשלום למתווך. אם ניקח לדוגמה את תחום הסיעוד, מתסכל לגלות שהתוצאה היא למעשה העברת סכומים משמעותיים מכיסם של הקשישים לכיסם של המתווכים (דרך המטפלים), כאשר קשישים חלשים כלכלית נאלצים, בין היתר בשל כך, לוותר על טיפול סיעודי הולם.

לגבי השיקול השני - תחרות של העובדים הזרים בעובדים ישראלים - ובהתעלם מהשיקול הראשון - כאן עמדתי היא חד־משמעית. אם המטרה היא להגן על העובדים הישראלים בענף תעסוקה מסוים - הדרך לעשות זאת היא באמצעות הטלת מס על העסקת עובדים זרים, ולא על־ידי כפיית המעסיק לשלם להם שכר מינימום.

שתי הדרכים מייקרות את העלות למעסיק ובכך מורידות את האטרקטיביות של העסקת העובד הזר על חשבון עובד ישראלי. אך לעומת החיוב בתשלום שכר מינימום, שתוצאתו בפועל היא העברת התשלום הנוסף מידי המעסיק לכיסו של העובד הזר, וכאמור, במקרים רבים בעקיפין למתווך הישראלי, במקרה של הטלת מס התשלום הנוסף מגיע לכיסה של המדינה - כלומר לכיסנו. המדינה תוכל להשתמש בכסף הנוסף שיתקבל לשיפור השירותים לאזרחים, להורדת מסים אחרים או אפילו להגדלת קצבאות הסיעוד - בין אם אלה יופנו להעסקתו של עובד זר או להעסקת ישראלי.

ראוי להבחין כי מיסוי הוא בדיוק סוג המדיניות שבו משתמשים כדי להגן על תעשייה מקומית מיבוא מתחרה של מוצרים מחו"ל. כך לדוגמה, הדרך הנכונה להגן על תעשיית הטקסטיל הישראלית מיבוא מתחרה של חולצות מסין, היא באמצעות הטלת מכסים על היבוא. לעומת זאת, אף אחד לא היה מעלה על דעתו לחייב את היבואן בתשלום מחיר מינימום ליצרן הסיני, כדי לייקר את המוצר ולהפחית את התחרותיות שלו בשוק המקומי. אז מדוע לפעול באופן שונה כאשר ההגנה המתבקשת היא דווקא על העובדים בשוק המקומי ולא על מוצרים?

להטלת מס על העסקת עובדים זרים קיימת הצדקה משמעותית נוספת. מס כזה מהווה למעשה תשלום עבור עלויות שיוצר העובד הזר למדינה, ושכרגע לא העובד ולא המעסיק נושאים בהן, והן נופלות על כתפי כולנו. מדובר בעלויות של שימוש בתשתיות כגון תחבורה ובריאות, ויותר מכך - בעלויות שייגרמו לנו בעתיד כתוצאה מכך שאחוז מסוים מהעובדים הזרים ישתקע בסופו של דבר בארץ - קבוצה שאף צפוייה לייצר עלויות עודפות - באופן יחסי לכלל האוכלוסייה - למערכת הרווחה, שכן ההון האנושי של העובדים הזרים נמוך בממוצע מזה של הישראלים. שיקול זה אף מקבל חיזוק מכך שמרבית העובדים הזרים משלמים מס הכנסה נמוך, אם בכלל, בשל אופיה הפרוגרסיבי של מערכת המס במשק - מצב שלאורו המסים שהם משלמים נמוכים משמעותית מהעלויות הכרוכות, כאמור, בשהייתם בישראל.

במונחי תורת הכלכלה, מדובר בהשפעה חיצונית שלילית הנובעת מהעסקת העובד הזר. תפקיד המס הנוסף הוא להקטין את תמריץ היתר להעסקת עובדים זרים, הנגרם מכך שהמעסיק נושא רק בחלק מהעלות האמיתית של ההעסקה. הטלת מס, שגובהו בדיוק כגובה ההשפעה החיצונית המוערכת, תביא לכך שעובדים זרים יועסקו בארץ רק אם תרומתם למשק אכן גבוהה דיה, ומכסה גם את העלויות הלא מכומתות, ולכך שעובדים שתרומתם קטנה מהעלות שהם יוצרים למשק - לא יגיעו לארץ. מדיניות כזו אף תוכל להחליף באופן יעיל את מדיניות המכסות הנוהגת כיום.

פרופ' פוזנר הוא ראש ביה"ס לכלכלה באוניברסיטת ת"א



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות