שמחון צודק – צריך לבטל את חוק עידוד השקעות הון

החוק התאים למאה הקודמת. החלפתו בהטבות על בסיס השקעה במו"פ היא דרך ראויה להתמודד עם אתגרי העתיד

אורי כץ
מיכאל שראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים8
אבי שמחון
אבי שמחון צילום: תומר אפלבאום

חברות רבות מקבלות הנחות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, הצפויות להסתכם בכ-5 מיליארד שקל ב–2019. מטרתו של החוק היא לעודד השקעות בישראל, וספציפית בפריפריה, והקריטריונים לקבלת ההטבות כיום תלויים במיקום בפריפריה ובשיעור התוצרת המיוצאת לחו"ל.

ביסודו של החוק עומד הטיעון כי לפירמות מסוימות יש "השפעות חיצוניות" (externalities) חיוביות על סביבתן, התורמות לפירמות אחרות במשק. מכיוון שהפירמות לא לוקחות בחשבון את ההשפעות החיצוניות הללו בהחלטות ההשקעה שלהן, ראוי שהממשלה תתערב ותסבסד אותן.

ואולם מחקרים רבים הראו שחוק עידוד השקעות הון לא מילא את מטרתו עד כה — משך לפריפריה בעיקר מפעלים שהעסיקו עובדים בשכר נמוך, הוביל למקרי שחיתות ועיוות את הקצאת המקורות במשק. אם מעוניינים לסבסד תעסוקה בפריפריה, ישנם כלים הרבה יותר אפקטיביים והרבה פחות יקרים שבאמצעותם ניתן לעשות זאת. כמו כן, טיעון ההשפעות החיצוניות אינו נראה סביר בהתייחס לקריטריונים הקיימים בחוק עידוד השקעות הון, וביחוד קריטריון היצוא.

כך כותבים הכלכלנים אסף צימרינג ועומר מואב: "על מנת להצדיק את החוק נדרש יחס סיבתי בין פעילות יצוא לפריון של הפירמה המייצאת, היחס הזה צריך להתקיים במיוחד עבור פירמות שבוחרות לייצא רק בגלל החוק, ונדרש שלפריון תהיינה השפעות חיצוניות חיוביות. סקירת הספרות המחקרית אינה מעידה על אף לא אחד מהתנאים הללו".

הטבות המס לפי החוק לעידוד השקעות הון, במיליארדי שקלים

בחודשים האחרונים יוזם ממשל טראמפ רפורמה במס החברות האמריקאית, שבמסגרתה יירד מס החברות הסטטוטורי בארה"ב משיעור של 35% לשיעור של 21%. מלבד זאת, התוכנית משנה את מבנה מערכת מס החברות וכוללת הנחות שונות שיעודדו חברות להעביר את בסיס הייצור שלהן לארה"ב, במטרה להגדיל את ההשקעות במדינה. תוכנית זו מעוררת חששות בישראל, מכיוון שהמשק הישראלי תלוי במספר קטן של חברות גדולות, שייתכן שהשינוי במדיניות האמריקאית ישפיע על התמריצים שלהן. לכן, בתגובה לתוכנית האמריקאית, הציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, להחליף את חוק עידוד השקעות הון בהטבות ספציפיות למו"פ שייעשה בישראל. שמחון מציע גם שינויי חקיקה נוספים במטרה לתמרץ חברות הזנק ישראליות שלא להירשם בארה"ב, למרות תמריצי המס שמציעה להן הרפורמה האמריקאית. התעשיינים מתנגדים להצעה, שתפגע בהטבות המס של יצואנים גדולים שאינם עוסקים במו"פ, ותוביל לדעתם למעבר של מפעלים רבים לחו"ל.

אנו תומכים בהצעתו של שמחון. טיעון ההשפעות החיצוניות נראה סביר יותר כאשר מתייחסים באופן ישיר לסבסוד מו"פ, ולא לסבסוד חברות מייצאות. למשל, המו"פ המבוצע על ידי חברה מסוימת יכול להשפיע על צמיחת חברות הזנק חדשות שיקימו עובדים לשעבר של החברה. החברה לא תתייחס להשפעה זו בהחלטתה על השקעה במו"פ, כי חברות ההזנק לא תורמות לה דבר, אך הן תורמות למשק הישראלי. על כן, ללא מעורבות ממשלתית ההשקעה במו"פ על ידי חברות מסחריות עשויה להיות נמוכה מהאופטימום המשקי. גם הספרות המחקרית מעלה תמיכה בקיומן של השפעות חיצוניות למו"פ, בניגוד להשפעות חיצוניות הקשורות לקריטריונים הנוכחיים של חוק עידוד השקעות הון.

יש אי הסכמה בין משרד הכלכלה ורשות החדשנות, המעוניינות להעניק הטבה על מו"פ רק לחברות קטנות ובינוניות בתעשייה המסורתית, לבין המועצה הלאומית לכלכלה, המעוניינת להעניק הטבה לכלל החברות המבצעות מו"פ בישראל. אם אכן למו"פ יש השפעות חיצוניות, אין סיבה מיוחדת לחשוב שההשפעות הללו גדולות יותר עבור חברות קטנות בתעשייה המסורתית. ההפך, סביר יותר שההשפעות החיצוניות של המו"פ המבוצע בחברות בינלאומיות גדולות ומצליחות הוא גדול יותר. לכן אין סיבה לקבוע קריטריונים שרירותיים לקבלת ההטבות, על בסיס גודל או סוג תעשייה, וראוי להחיל את החוק על כלל החברות בישראל. גובה ההטבות הוא שאלה קשה יותר, מכיוון שקשה לאמוד את גובה ההשפעות החיצוניות שיש למו"פ על המשק. ראוי לשמור על זהירות ולוודא כי איננו מעוותים את הקצאת המקורות במשק לטובתו של מגזר ההיי־טק, שגם כך אינו סובל ממחסור במשאבים.

חוק עידוד השקעות הון הוא מדיניות ממשלתית שהתאימה למאה הקודמת, לתקופה שבה התיעוש שיחק תפקיד משמעותי בצמיחתן של כלכלות, וישראל נמצאה בגירעון במאזן המסחרי שאולי הצדיק תמיכה ביצוא. כיום התיעוש נמצא בדעיכה בכלל המדינות המפותחות, וישראל אינה נמצאת בגירעון במאזן המסחרי. במאה ה–21 אין מקום לחקיקה מיושנת מעין זו. החלפת ההטבות הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בהטבות שינתנו על בסיס השקעה במו"פ, ללא אפליה לטובת סקטור כזה או אחר, היא דרך ראויה להתייחס להשפעות החיצוניות שאולי קיימות עבור פירמות מסוימות ולהתמודד עם אתגרי העתיד.

ד"ר שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה וד"ר כץ הוא חוקר בכיר בפורום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker