המדינה מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בחינות בגרות מיותרות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בחינות בגרות מיותרות

כל עוד המטרה החינוכית הבלעדית של ישראל היא זכאות לתעודת הבגרות - לא יינתנו תשובות לצרכים העכשוויים

5תגובות
בית ספר אורט בלוד
עופר וקנין

לחינוך יש שני יעדים עיקריים: האחד, לייצר עבור התלמידים חוויה לימודית חיובית, מסקרנת ומאתגרת; השני, להכין אותם לחיים בעולם עתיר אי־ודאות. בשני מאמרים מהזמן האחרון, מבין רבים שמתפרסמים בארץ ובחו"ל, עסק TheMarker בשאלת המקצועות שעתידים להיעלם בשל האוטומציה והרובוטיקה, המקצועות הקיימים שיקבלו עדיפות והמקצועות החדשים שייווצרו (טלי חרותי־סובר, 8 ו–12 באפריל 2018).

מהו החינוך הדרוש לעת הנוכחית? ידוע שבתקופתנו אנשים מרבים להחליף מקומות תעסוקה, ומצב זה אינו עתיד להשתנות בקרוב. הצורך הלימודי הנגזר מכך הוא שאדם יהיה מסוגל להכשיר את עצמו לסוגים שונים של תעסוקה במהלך חייו — כלומר, עליו להיות לומד עצמאי. מוסדות החינוך לסוגיהם — בתי ספר, מועדוני נוער, חוגים, תנועות נוער, משפחה, אמצעי לימוד מקוונים או הסמארטפון — כל אלה ואחרים צריכים להכשיר את האדם הצעיר להיות לומד עצמאי, שיכול ללמוד לאורך כל חייו. אין זה משנה אם קוראים לבית הספר שלו "עיוני", "מקצועי" או אחר, ואין זה חשוב אם מדובר בבית ספר רשמי או בכל מוסד חברתי שמעניק ידע וחינוך התנהגותי.

בנסיבות אלה, ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמ"ת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים. יש כ–65 בתי ספר של התמ"ת הפזורים בכל הארץ, חלק מבתי הספר נמצאים בחצרות מפעלים ביטחוניים מתקדמים; יש בתי ספר בבסיסי חיל האוויר — שם לומדים תחומים רחבים, כמו בנאות מטוסים, עוברים הכשרה מקצועית ייעודית על ידי אנשי החיל, ואף עוברים לשירות צבאי בחיל. בית ספר ייחודי נוסף קיים בבסיס חיל הים. יש גם בתי ספר בתוך בסיסי חיל החימוש וחיל הלוגיסטיקה.

בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות.

הקשר של בחינות הבגרות לנושא שלפנינו פשוט: בחינות הבגרות, שנחיצותן לא נבדקה זה שנים, וממשיכות להתקיים מכוח האינרציה, ברובן חסרות ערך, אבל יוקרתן רבה. מדינת ישראל מוציאה כ–800 מיליון שקל בשנה על בחינות הבגרות, שמחבלות באופן קשה בהכשרתם של ילדי ישראל להיות לומדים עצמאיים, וביכולתם להתנסות בהכשרות מגוונות, מבלי שייכנסו למשבצת סטיגמטית בעייתית.

כל עוד המטרה החינוכית הבלעדית של מדינת ישראל היא זכאות לתעודת הבגרות, לא תתפתח אצלנו מערכת חינוך הנותנת תשובות לצרכים של סוף העשור השני במאה ה–21.

איש החינוך המפורסם סר קן רובינסון מדבר בספריו על הצורך של כל אדם להיות במקום הנכון לו. בניגוד להשקפתו זו של רובינסון, המוכרת גם במשרד החינוך, "המקום הנכון" היחידי בחינוך הישראלי הוא המקום שבו מעניקים תעודות בגרות. אין עדיין סימנים לכך שמדינת ישראל הולכת למשות את עצמה מהביצה הזאת.

ד"ר פרנק הוא חוקר למינהל ומדיניות החינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות