בלגן בפיקוח על המטבעות הווירטואליים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלגן בפיקוח על המטבעות הווירטואליים

יש לבחון קביעת הגדרות ברורות ואחידות ככל הניתן לתחום החדש, וכן בחירה של הגוף שיהיה אמון על הפעילות

2תגובות

בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחויות מרחיקות לכת בתחום ההנפקה והמסחר המתבצעים באמצעים אלקטרוניים ולשימוש במטבעות וירטואליים, או מטבעות קריפטוגרפיים (כגון ביטקוין, אתריום, לייטקוין ואחרים). מטבעות אלו עשויים לשמש אמצעי חליפין (לצורך רכישת מוצרים ושירותים), בדרך שמזכירה שימוש במטבעות "אמיתיים", או להקנות זכויות, באופן המזכיר יותר ניירות ערך.

כמו תמיד, ההתפתחויות הטכנולוגיות מקדימות את החוק והרגולציה, ולכנסת, לרשויות ולרגולטורים השונים אין אלא לנסות ולמהר להדביק את הפער; למצוא הגדרות קיימות לפעילויות ונכסים פיננסיים חדשים — ובהעדרן, לנסות ולייצר רגולציה אשר תדע להסדיר פעילויות קיימות ועתידיות. בד בבד עם ההתפתחויות, מפורסמים מעת לעת דברי חקיקה וניירות עמדה המציגים עמדות שונות (ולעתים סותרות) של גופים שונים.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים שפורסם באוגוסט 2016 ביקש לערוך מהפכה של ממש באסדרה של שלל גופים חוץ בנקאיים העוסקים ב"מתן שירות פיננסי". ההגדרות המנויות בחוק זה כוללניות מאוד, מתוך מטרה להחיל את הוראותיו על שלל גופים ושלל פעילויות, קיימות ועתידיות. יוצא אפוא, שכל גוף שעוסק בדרך כלשהי בקבלה, המרה, העברה ואף ניהול או שמירה על מטבע וירטואלי, ייחשב כמי שעוסק במתן שירות בנכס פיננסי, ולפיכך יהיה כפוף לחובת הרישיון בחוק זה, ולהוראותיו של המאסדר החדש שהוקם במסגרתו - המפקח על שירותים פיננסיים.

בהמשך, קבעה רשות המסים כי מטבעות וירטואליים (כדוגמת ביטקוין ואתריום) הם "אמצעי תשלום מבוזרים", מהווים רכושו של האדם המחזיק בהם, ולפיכך מהווים נכס. משמעות הקביעה הנה שמכירת מטבע וירטואלי מהווה אירוע מס החייב במס לפי הוראות פקודת מס הכנסה (כרווח הון).

באחרונה הוגש ליו"ר רשות ניירות ערך דו"ח של הוועדה לבחינה ואסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים, ממנו עולה כי המענה על השאלה האם מטבע וירטואלי ייחשב נייר ערך או אמצעי חליפין תוכרע לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו. כך, בעוד מטבעות המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים (מניה, איגרת חוב וכיו"ב), ייחשבו לנייר ערך, מטבעות שנועדו לשמש אמצעי תשלום או כאמצעי חליפין בלבד ואינם מקנים זכויות נוספות (ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי), לא ייחשבו נייר ערך.

ברקע של כל אלה, באחרונה פורסמה הצעת חוק חוזה שירותי תשלום, העוסקת ברישוי ופיקוח על גופים הנותנים שירותי תשלום, ונראה כי גם הצעת חוק זאת עתידה להסדיר היבטים שונים הקשורים בתשלום באמצעות מטבעות אלה. הרשויות השונות נדרשות לייצר הגדרות לפעילות רבת פנים על סמך ההגדרות הקיימות בחקיקה הקיימת, בין אם מתוך מטרה להוות הגורם המאסדר את הפעילות החדשה והלא מוכרת, ובין אם מתוך הצורך לייצר וודאות באשר לאופן הבחינה של הפעילות בתחומן.

הגדרות לא אחידות וכוללניות עשויות להכניס את הפעילויות הנוגעות למטבעות וירטואליים לגדרן של אסדרות שונות, בחלקן חופפות, ובחלקן אף סותרות, באופן שעוד עשוי להתגלות כיוצר חוסר ודאות גדולה יותר ממצב הדברים טרם פרסומן של ההוראות המובאות לעיל. לפיכך, יש מקום לבחון הקמת "שולחן עגול" במסגרתו ייקבעו הגדרות ברורות ואחידות (ככל הניתן) של התחום החדש, ובו יימצא הגורם המאסדר הרלוונטי, אשר יהיה אמון על הפעילות הקשורה במטבעות הווירטואליים, שככל הנראה לא ייעלמו מחיינו בזמן הקרוב.

הכותב הוא עורך דין במחלקה המסחרית במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

תומר יעקובסון
גיל כהן מגן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#