המדינה אוהבת את החרדים קיצוניים ו"אותנטיים"

שיתוף הפעולה של קובעי המדיניות, שרואים את הקיצוניים ביותר בחברה החרדית כמייצגים, הוא שמנציח, ואף מחריף, את דרישות ההפרדה

יופי תירוש
יופי תירוש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפרדה מגדרית בגרם מדרגות ציבורי בבית שמש
יופי תירוש
יופי תירוש

במאמרה "החילונים קיצוניים לא פחות מהחרדים" (12 באפריל 2018, TheMarker), מירב ארלוזורוב טוענת כי עתירת שדולת הנשים נגד קיום קורס הכשרה לחרדים בשירות המדינה בהפרדה בין גברים לנשים הוא בבחינת קוצר רואי דוגמטי של חילונים, שבשם עקרון השוויון מזיקים לכלכלת ישראל. גם בלי להיכנס לשאלות ערכיות של פגיעה בשוויון, טענותיה של ארלוזורוב מבוססות על אדנים רעועים.

1. "הטאבו בחברה החרדית על לימודים משותפים עם נשים הוא חזק ובעייתי" — הטאבו הזה הוא חדש ונזיל, עניין של עשורים בודדים. יש חרדים רבים — פרופסורים, חברי כנסת, אנשי עסקים ותעשיה — שלמדו באוניברסיטה הרגילה או באוניברסיטה הפתוחה, נשארו חרדים, ונותרו בקהילתם. שיתוף הפעולה של קובעי המדיניות, שרואים את הקיצוניים ביותר בחברה החרדית כמייצגים, הוא שמנציח, ואף מחריף, את דרישות ההפרדה.

2. "למעשה, ההערכה הרווחת היא שפסק הדין יגרום להפסקת ההכשרה הקיימת, מאחר ש-20 הגברים החרדים המשולבים בה לא יוכלו כנראה לעמוד בצירוף של נשים" — די להפחדות החלולות. בחקירה הנגדית שערך עו"ד חגי קלעי למנהל תכנית ״משפיעים״ בבית הדין לעבודה, הודה האחרון שהיו די והותר מועמדים חרדים גברים, כשירים ומתאימים, שהיו מוכנים לעבור את ההכשרה עם נשים. אבל, הוא הוסיף, היה חשוב לנו להגיע למגוון חרדים, גם לאלה שלא מוכנים ללמוד עם נשים. כך, מבחינת מדינת ישראל, החרדי הקיצוני ביותר — הוא, והוא בלבד — החרדי ה"אותנטי". כך מתייחסים, אגב, גם לחרדיוֹת: ברגע שהן מצהירות שאינן מעוניינות בהפרדה, או רוצות להיבחר לכנסת, הן לפתע לא "חרדיות על אמת״, הן לא מייצגות. מותר לפטור אותן בשם הכמיהה לאותנטיות אוריינטליסטית למהדרין.

3. "במחיר חצי שנה של הפרדה מגדרית, משיגים לאחר מכן שילוב של אליטה חרדית בשירות המדינה" — האומנם? מעניין. כי זה בדיוק מה שהבטיחו כשפתחו תארים אקדמיים בהפרדה לחרדים: תנו להם רק תואר ראשון בהפרדה, ואחר כך אנחנו נשבעים בנקיטת חפץ שהם ישתלבו עם נשים בעבודה, בתואר השני ובכל מקום. וראו זה פלא: אחד מתנאי הכניסה לתוכנית ״משפיעים״ הוא תואר ראשון. כלומר, אלה גברים חרדים שלפי ההבטחות כבר היו אמורים להתרגל, להשתלב, להסכין עם אורחות החיים במדינה מודרנית. אבל עכשיו זז קו הגבול גם להכשרה מקצועית אחרי התואר הראשון. ניסיון השנים האחרונות מלמד שהפרדה לא מובילה לשילוב, אלא לעוד הפרדה.

4. "השלכות הרוחב של הפסיקה הזאת עלולות להיות הפסקת השילוב של החרדים בשוק העבודה באופן כולל" — גם אם מקבלים את הפרדיגמה הניאו־ליברלית של ארלוזורוב, שמונחים מקרו־כלכליים הם היחידים שנחשבים בה, הנזק הכלכלי של מיסוד הפרדה בהכשרות המדינה ובשירות הציבורי יהיה גדול יותר מהנזק שבאיום של אי־כניסת חרדים לשוק העבודה (והם ייכנסו, למרות האיומים, גם בלי הפרדה בין המינים). הדרישות לא יסתיימו בהכשרות, אלא ימשיכו, בשם החובות ההלכתיות, למקומות העבודה. הנזק יהיה, לכל הפחות, פגיעה באפשרות של נשים למצות את הפוטנציאל האנושי המקצועי שלהן, ופגיעה אנושה בפריון. והוא עשוי להגיע גם לדחיקת הנשים לגטאות תעסוקתיים נשיים, בדיוק כפי שקורה במפעלים נצלניים על טהרת הנשים החרדיות, סטייל הודו. גם בלי להזכיר שוויון וכבוד האדם — נחלתם של טהרנים לא־ריאליסטיים כמוני או כמו שדולת הנשים — רק במונחים כלכליים, העובדה הפשוטה היא שיש יותר נשים מחרדים במדינת ישראל, ופגיעה בתעסוקת נשים תהיה פגיעה אנושה יותר מאשר עיכוב השתתפות של חרדים בשוק העבודה.

החילונים שקיצוניים לא פחות מהחרדים הם החילונים שלא רואים שני צעדים קדימה — לאן הולכת החברה הישראלית, ואיך היא תיראה אחרי שנגמור לשיר את שירת השילוב המדיר — ומסתפקים במספרים מקומיים, בהפחדות, ובתפיסה מהותנית של דת וחרדיות. שוויון הוא השבת של הדמוקרטיה. מספיק רק להקשיב לנשים החרדיות כמו רחלי רושגולד, טלי פרקש ומיכל צ׳רנוביצקי, שהתבטאו בחדות ובאומץ בימים האחרונים נגד הפרדה, בשביל להבין שהמאבק נגד הפרדה בין המינים בלימודים באקדמיה ובהכשרות ציבוריות הוא מהמאבקים החשובים ביותר על דמותה של מדינת ישראל כיום. אם כבר במדיניות מתערבת עסקינן, המְמַסדים הסדרים חדשים של הפרדה הם המתערבים, המשנים סדרי עולם ומושכלות יסוד. ואין זה מאבק אנטי־דתי, אלא כזה שייטיב בסופו של דבר גם עם החרדים, והחרדיות.

שלט הפרדה מגדרית בבית שמשצילום: אמיל סלמן

ד"ר תירוש היא משפטנית ממובילות המאבק נגד הפרדה בין המינים בהשכלה הגבוהה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker