בונים על קצבאות הביטוח הלאומי? תבדקו שוב

ב–2035, מבחינה אקטוארית לא ייוותר כסף בקופת הביטוח הלאומי לתשלום קצבה לגמלאים החדשים שיגיעו לגיל זקנה, שמספרם יגיע לפי הערכות למיליון ו-600 אלף ■ האם אנחנו ערוכים למצב שבו 15% מאוכלוסיית ישראל תהיה בגיל השלישי?

אבי ביצור
אבי ביצור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפגנת גמלאים בחיפה
הפגנת גמלאים בחיפהצילום: רמי שלוש

בספרו של חתן פרס נובל לספרות, ז'וזה סאראמאגו, "מוות לסירוגין", מתואר עולם דמיוני שבו "גברת מוות" מחליטה שבמדינה מסוימת היא תפסיק להרוג. לכאורה מתממש בהחלטה זו החלום של האדם בדבר חיים לעולם ועד. למעשה, סאראמאגו מציג לנו סאטירה שבה המדינה אינה יכולה לעמוד בהצפה הנוצרת ממספר הזקנים.

התיאור הקצר הוא בבואה דמיונית של המתרחש בישראל, שבה חיים כיום 930 אלף אנשים בגיל הזקנה, ושתוחלת החיים לגברים ולנשים בה עומדת על 81.3 ו–84.5 בהתאמה. תוחלת חיים כזו תביא את מספר הזקנים בישראל ב–2035 למיליון ו–600 אלף. השאלות המרכזיות הן האם אנחנו נערכים למצב שבו 15% מאוכלוסיית ישראל תהיה בגיל השלישי? האם קיימת היערכות באשר לכספים בקרנות הפנסיה? האם הממשלה ערוכה עם פתרונות בריאות מול המצב שבו פירמידת הגילים תתהפך? כל התשובות מעוררות תהיות.

יותר מכך, ייתכן גם שמספר הזקנים ב–2035 עשוי להיות גדול יותר מההערכות, בשל שיפור באיכות החיים. החברה הישראלית צריכה לערוך בדק בית לגבי המוכנות למצב.

דוגמה בולטת היא המושג שבו תולים ישראלים רבים את תקוותם, כחלק מהתוכנית הכספית לגיל הזקנה: קצבת הזקנה מביטוח לאומי. ב–2035, מבחינה אקטוארית לא ייוותר כסף בקופת הביטוח הלאומי לתשלום קצבה לגמלאים החדשים שיגיעו לגיל זקנה.

הצורך בתוכנית אב לאומית שתעסוק בדבר הוא קיומי לחברה הישראלית. התובנות העולות מניתוח של התהפכות פירמידת הגילים חוצות את כל תחומי החיים. לדוגמה, בתחום הסיעוד ברור שמספר הקשישים שיזדקקו לתמיכה סיעודית יעלה. כתוצאת לוואי מכך לא יהיו מספיק עובדים לטיפול בהם, וחלק מהטיפול יבוצע על ידי בני המשפחה, האם אנחנו מוכנים לטיפול סביר בהורינו?

דוגמה נוספת: תחום הדיור המוגן לזקנים על סוגיו השונים. האם נוכל לספק לזקנים החדשים את צורכי הדיור שלהם? בעיה נוספת היא בתחום ביטוח הבריאות והחיים. האם יוכלו חברות הביטוח והפנסיה, כמו כל קופות החולים, לעמוד בתשלומים? ספק רב.

עד היום לא נערכה תוכנית רצינית עם יעדים ותקציבים ממשלתיים להתמודדות עם העלייה בתוחלת החיים. ב–2017 קיים משרד הבריאות כנס תחת הכותרת "היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה", בהשתתפות שר הבריאות דאז, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה). בכנס נטען כי "מערכת הבריאות מצליחה להביא לגידול מתמיד בתוחלת החיים", אבל מעבר לטיעונים לא הוצגה תוכנית מעשית. גם משרדי ממשלה אחרים לא הגישו תוכנית ממשית בנושא. בינתיים שיעור ההפרשות של הצעירים גדל לכיסוי גירעון אקטוארי.

על הממשלה והחברה להיערך לתוכנית יסודית לטיפול נאות בהזדקנות. המשימה אינה נטל אלא זכות. היא אינה צריכה להיות דאגת המשפחות, אלא דאגתה של המדינה, שעליה להיערך לה מוקדם ככל שניתן.

ד"ר ביצור הוא גרונטולוג, מרצה בכיר במל"א — מרכז ללימודים אקדמיים, ומנכ"ל משרד הגמלאים לשעבר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker