נטו עסקים? התוכניות של כחלון הן אנטי עסקים - זירת הדעות - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נטו עסקים? התוכניות של כחלון הן אנטי עסקים

בתוכנית "נטו עסקים" מבטיח כחלון להקים ועדה, שתבחן את הצעדים הנדרשים לסייע למגזר העסקי, ותגבש המלצות תוך חצי שנה ■ אם לשר האוצר באמת היה אכפת מהעסקים הקטנים, היה סעיף משמעותי בתקציב 2019 לטובתם - ולא עוד ועדה מיותרת

12תגובות
חנות בגדים בחיפה
רמי שלוש

מאז נכנס לתפקידו המחייב כשר האוצר, מנסה משה כחלון למתג עצמו כשר אוצר חברתי, שנלחם על הורדת יוקר המחיה בישראל. מה הוא לא עושה בשביל זה? הוא מציף את רחובות ישראל בשלטי חוצות לפרסום תוכניותיו "נטו משפחה", "נטו הוזלות", "נטו צעירים" ו"נטו ילדים", ולאחרונה גם יצא בתוכנית חדשה של משרד הכלכלה בשם המבטיח "נטו עסקים".

ואולם מאז התיישב כחלון על כיסא שר האוצר, העביר משרדו שורה של חוקים, שהעמיסו עול כלכלי כבד על קרוב לרבע מיליון בעלי עסקים קטנים בישראל, שהם הנושאים העיקריים בעלויות המרכזיות של תכניות "הנטו" שמשרד האוצר הוציא תחת ידיו. זהו עול שמשמעותו תוספת של יותר מ–7,000 שקל בשנה לעלות העסקה של כל עובד, מה שישאיר למעסיקים עוד פחות כסף נטו בכיס.

כדי לסבר את העין, הנה כמה מספרים הנוגעים לחוקים שעברו בשלוש השנים האחרונות, במהלך כהונתו של כחלון כשר אוצר: סעיף תוספת שני ימי חופשה לכל עובד, שנכנסה לתוקף בפברואר 2016, מוסיפה לעלות החודשית של העסקת כל עובד 88 שקל — ובחישוב שנתי מדובר ב–1,060 שקל לעובד; הסעיף שקובע תוספת של 2.5% להפרשה לפנסיה על חשבון המעסיק, ונכנס לתוקף בינואר 2017, הוסיף לעלות החודשית של כל עובד 233 שקל, ובחישוב שנתי מדובר ב–2,800 שקל לכל עובד; תוספת תשלום לסוכני ביטוח בגין פוליסת ביטוח לעובד, שנכנסה לתוקף ביוני 2016, מוסיפה 10 שקלים בחודש ו–120 שקל בשנה לכל עובד; וההטבה החדשה שנכנסה לתוקף ב–1 באפריל — קיצור שבוע העבודה בשעה אחת — שמשיתה עלות נוספת של 264 שקל בחודש לשכר של כל עובד — שהם 3,168 שקל בשנה.

המספרים מבוססים על השכר הממוצע במשק, וחושבו על ידי רואה החשבון ולדימיר בליאק, ממובילי מחאת העצמאים בישראל. כשמחשבים את הסכום הכולל של כל התוספות הנחמדות ששר האוצר הטיל על המעסיקים בשנתיים האחרונות, מגיעים ל–7,148 שקל בשנה לכל עובד. באופן מצטבר, מדובר בהמון כסף.

כשבעל עסק קטן המעסיק עשרה עובדים נדרש להוציא עוד כ–70 אלף שקל בשנה בגין עלויות מעסיק, עומדות בפניו כמה אפשרויות: לספוג את ההפסד ולהביא פחות כסף הביתה, להעלות מחירים, לפטר עובדים או לסגור את העסק.

למרבה הצער, הסטטיסטיקה מראה לנו שחלק גדול מהעסקים בחרו באופציה הרביעית. 2017 היתה השנה הגרועה ביותר למגזר העסקי, עם מספר שיא של עסקים שנסגרו בישראל — כ–43.5 אלף עסקים. למעשה, רק עסק אחד מתוך עשרה עסקים שנפתחו ב–2017 שרד. היתר נסגרו.

בתוכנית "נטו עסקים" מבטיח כחלון להקים ועדה, שתבחן את הצעדים הנדרשים לסייע למגזר העסקי, ותגבש המלצות תוך חצי שנה. כולנו יודעים איך עובדות ועדות בישראל. יתקיימו פגישות, הוועדה תייצר ניירות עבודה, ולקראת סוף 2019 היא תפרסם דו"ח מפורט עתיר דפים וטבלאות. שר האוצר וראש הממשלה יכריזו על עיקרי הדו"ח במסיבת עיתונאים חגיגית, ומיד לאחר מכן הממשלה תצא לתקופת בחירות, הדו"ח ייגנז ודבר ממנו לא יאומץ על ידי הממשלה הבאה.

איך אנחנו יודעים את זה? כי כבר היו ועדות כאלו, ונכתבו דו"חות כאלה. אם לשר האוצר באמת היה אכפת מהעסקים הקטנים, היינו רואים סעיף תקציבי משמעותי בתקציב 2019 לטובתם — ולא עוד ועדה מיותרת.

האם יש קשר בין הסיסמה "נטו עסקים" לעובדות בשטח? לא ממש. כנראה שכחלון חושב שאם הוא יתלה מספיק שלטי חוצות עם הסלוגן "נטו עסקים" הציבור הרחב יקנה את הלוקש הזה שמנסים למכור לו.

הכותבת היא מובילת מחאת העצמאים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם