שילוב חרדים וערבים בתעסוקה - המפתח לחוסן הלאומי ב-70 השנים הבאות - זירת הדעות - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שילוב חרדים וערבים בתעסוקה - המפתח לחוסן הלאומי ב-70 השנים הבאות

ההשכלה הגבוהה וההכשרה הן סף הכניסה לשוק העבודה, למוביליות תעסוקתית ואף ללכידות חברתית

7תגובות
קורס פסיכומטרי לחרדים. למצולמים אין קשר למאמר
אמיל סלמן/ג'יני

דו"ח OECD שפורסם באחרונה מציב בפני מקבלי ההחלטות בישראל שורת החלטות שיש לקבל כדי לעמוד בשורה אחת עם מדינות מפותחות אחרות בעולם. נתוני הבסיס של הכלכלה הישראלית טובים, אך מבלי לקבל שורה של החלטות מהותיות הקשורות לתעסוקה ולהשמה, ישראל תיקלע למשבר כלכלי, וחמור מכך — למשבר חברתי שמקורו בפערים בהשכלה ובתעסוקה.

הדו"ח מציב את נושא החינוך המקצועי, ההכשרות ושילוב החרדים והערבים בתעסוקה כנושא מרכזי שיאפשר לכלכלה הישראלית להמשיך להתפתח ולצמוח, להגדיל את פריון העבודה ולצמצם את הפערים החברתיים. לא פחות מכך, הדו"ח מציג כאיום את חוסר הלכידות החברתית בישראל, המעמיד את חוסנה של המדינה במצב מסוכן.

ב–2010 גיבשה המועצה להשכלה גבוהה תוכנית רב־שנתית להשכלה גבוהה, שהציבה כיעד את הרחבת הנגישות למיעוטים. במשך השנים נפתחו כ–15 תוכניות ומסגרות המותאמות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. גם באשר לערביי ישראל קיימת מדיניות השקעה ממשלתית, שבמסגרתה הוקמו מכינות לקידום האוכלוסייה הערבית, ניתנות מלגות ומועברים קורסים לרכישת מיומנויות להשתלבות בלימודים הגבוהים. למרות כל זאת, נראה כי קצב ההתקדמות של מגזרים אלה אטי יחסית, ונדרש לגייס משאבים ולשלב כוחות גם על ידי מגזרים אחרים.

נוסף על כך, לפי נתוני OECD, שיעור העובדים העניים בישראל הוא כ–14%. התוכניות המוצעות כיום אמנם מקדמות את השתלבותם של החרדים והערבים באקדמיה, אך נראה כי השתלבותם במעגל העבודה עדיין אינה מוציאה אותם ממעגל העוני, וזאת משום שהם עוסקים במשרות עם שכר נמוך.

על כן, בנוסף לקריאה כי עוד מוסדות אקדמאים יפתחו מסלולים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית ויקדמו מכינות וקורסי בסיס, כדי לאפשר לה להשתלב, נדרש מהמדינה לקדם תוכנית לאומית להמשך הכשרה וליווי של עובדים חרדים וערבים, כדי שאלה יוכלו להציע את מועמדותם לאפשרויות תעסוקה עם שכר גבוה יותר.

במקביל למסלול האקדמי ולקורסי ההכשרה, על המדינה — בשילוב האקדמיה, המגזר העסקי והמגזר החברתי — להתגייס ולהוביל את הצעד הבא בשילוב אוכלוסיות אלה, ולבנות תוכנית לאומית לא רק להכשרה מקצועית, אלא כזו גם שתשפר את יכולת של החברה לקלוט עובדים מאוכלוסיות אלה במסגרות התעסוקה, לקבל אותם בחברה ולהכיר אותם קצת יותר לעומק. הפערים החברתיים בישראל עדיין גדולים מאוד, וכדי להתגבר עליהם, ערבים, חרדים, מסורתיים וחילונים צריכים ללמוד זה על זה.

ההשכלה הגבוהה וההכשרה התעסוקתית הן סף הכניסה לשוק העבודה, למוביליות תעסוקתית ואף ללכידות חברתית. המגזר העסקי רואה גם הוא באוכלוסיות אלה פוטנציאל אדיר. אנו צריכים לצאת מהקופסה של עולמות האקדמיה והעסקים, ולהוסיף לתוכנית הלאומית נופך חברתי שיבוא לידי ביטוי בתוכניות לימודיות שיועברו בבתי הספר, שיקלו על השתלבותם של כלל האוכלוסיות במעגל התעסוקה ויביאו לעלייה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל בשנות ה–70 לקיומה.

פרופ' חדד הוא נשיא SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם