הממשלות חונקות את ענקיות הטכנולוגיה? זה יחזור אלינו כבומרנג - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלות חונקות את ענקיות הטכנולוגיה? זה יחזור אלינו כבומרנג

אין ספק בחשיבות הרגולציה על האינטרנט והתאגידים הגדולים ■ ואולם פיקוח הדוק ודורסני מדי יבזבז כספי ציבור בהיקף מאסיבי ויביא לנזקים כבדים

4תגובות
מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, מעיד בסנאט אתמול
LEAH MILLIS/רויטרס

ביום שבו הפך האינטרנט לכלי צריכה טכנולוגי, הבינו כולם שהסוסים "ברחו" מהאורווה. במשך שנים, מאז שנולד לפני כמה עשורים, נחשב האינטרנט לכלי טכנולוגי, שהחדיר את הפורנו וההימורים לסלון הבית. כיוון שכך, כאשר נולדו הרשתות החברתיות, רבים לא העניקו להן זכות קיום עתידית.

בשנים האחרונות, ובעיקר בשנתיים האחרונות, התהפכו היוצרות. לא רק שלאינטרנט יש זכות קיום עתידית, אלא שהמין האנושי פשוט לא יכול להסתדר בלעדיו. בעת הזו, חודר האינטרנט עמוק לתוכנו, אם זה בעבודה, לביתנו ולחיינו הפרטיים, כך שחברות אינטרנט הפכו להיות מפלצות של ממש, אשר לכאורה יודעות עלינו הכול.

סקטור הרשתות החברתיות זינק ב-300% ב-6 השנים האחרונות, תודות לזרימה מאסיבית של כסף ממשקיעים שביקשו לחלום את העתיד הלא נודע, והמבטיח יש לומר, של המין האנושי. ההתעצמות של ענקיות הטכנולוגיה - ובהן אמזון, עליבאבא, פייסבוק, טוויטר וסנאפצ'ט - מפחידה מאוד את הממשלות, כיוון שחברות אלה יושבות על מאגר נתונים עצום של מידע, והקו בין מידע גלוי לבין מידע חסוי הוא דק ביותר, עד כדי לא קיים כלל.

סקטור רשתות

התערבות ממשלתית, הדומה להתערבות הממשלתית שהיתה לפני עשור על הבנקים בעולם, היא הדבר המרכזי שמונע כרגע את המשך תנופת החברות האלה. איש לא מטיל ספק בנחיצות הרגולציה על האינטרנט. רגולציה שכזאת קיימת כבר כיום בכל הקשור לחשיפה של ילדים קטנים לתכנים שונים באינטרנט. ישנו פיקוח על ביטחון מידע, פרסום ראוי, קניין רוחני ועוד.

התרומה של הטכנולוגיה לקהילה היא ברורה - החל במציאת תרופות למחלות, דרך הינדוס מזון זמין לכל דורש, יצירת מקומות עבודה רבים וצמיחה כלכלית עולמית. הבעיה המרכזית היא לא הרגולציה הנוכחית, שלמעשה מפקחת ומעגנת חוקים ותקנות על הדור הישן והנוכחי של האינטרנט והרשתות החברתיות, אלא כיצד לפקח על אותן חברות בעתיד.

החשש האמיתי של הממשלות

אירופה סובלת כבר שנים רבות מירידה מתמדת בפריון העבודה, מילודה נמוכה, צמיחה נמוכה והגירה מאסיבית. זהו מתכון מסוכן מאוד לתסיסה חברתית, שכבר צוברת תאוצה, ואת התוצאות ניתן לראות בעלייה של הימין הקיצוני כמעט בכל מדינה בגוש.

עכשיו תארו לכם תרחישים, שבהם למשל הבינה המלאכותית תעמיד את המין האנושי במצב ללא מקומות עבודה? או אם בטעות (או שלא) 'יפוצח' הגנום האנושי ונוכל ליצור שיכפול גנטי של גזע כזה או אחר? או אם מאגר מידע כזה או אחר יעבור לגורם לא ראוי שיעשה בו שימוש מניפולטיבי לרעה?

סקטור בינה מלאכותית

סקטור הבינה המלאכותית פרץ באופן ברור את כל הגבולות בשנתיים האחרונות, עם זינוק של 100% - למרות ועל אף הרגולציה ההדוקה מצד הגורמים הרלוונטיים. לדעתנו, כל התרחישים שהבאנו קודם לכן הם תרחישים ריאליים, אבל עדיין תרחישים, וממשלות חייבות לבחון כל מקרה לגופו באשר הוא, ולשקול היטב אם הרגולציה שבכוונתן לכפות על החברות תאפיל על היתרונות שבאי הטלת רגולציה הדוקה. כך למשל, רגולציה חונקת על מחקר רפואי עתידי, הקשור בגנום האנושי עלולה לפגוע במחקרים עתידיים.

נדגיש כי לדעתנו, אפילו פרשת פייסבוק, שבמסגרתה נתונים אישיים של משתמשים הפכו להיות ציבוריים, לא גרמה נזק מהותי כלשהו - למעט עניין החדירה לפרטיות. כמובן שלא נוכל לקבל התנהלות כושלת שכזאת גם בעתיד, אבל החזון של פייסבוק, לחבר את כל העולם ברשת חברתית, הוא חזון פורץ גבולות ויש לו יתרונות ברורים העולים על כישלון נקודתי כזה או אחר. עוד דוגמה היא אמזון,שגרמה להפיכה צרכנית והוזלה משמעותית של יוקר המחיה והצריכה, אז איפה היתרון בפיקוח והידוק עניבת החנק?

לקח מן העבר הלא רחוק

רגולציה חונקת הונחתה כגרזן חד מיד עם פרוץ משבר 2008 על חברות הפיננסיים בכל רחבי העולם. מאז ועד היום, יושב הרגולטור על המערכת הבנקאית וממש חונק אותה הלכה למעשה, אבל האם זה עזר? לא לדעתנו - מוצרים פיננסים 'רעילים' פשוט שינו את השם, 'הונדסו' מחדש, ונמכרו תחת תווית אחרת ולא פחות מסוכנת. נותר לנו רק לקוות שתרחיש 2008 לא יחזור על עצמו. זהו לא הלקח שהממשלות חייבות להסיק - שבירת חמש הגדולות, אמזון, מיקרוסופט, אפל, פייסבוק וגוגל, תהיה למראית עין - שכן שבירת הבנקים הגדולים בשעתו, והרגולציה החונקת - הולידו את המטבעות הדיגיטליים.

המטבעות הדיגיטליים נולדו בגלל הרגולציה, בגלל הקושי לבצע עסקאות מסועפות ומסובכות, ובגלל שהממשלות לא רצו שמשבר 2008 יחזור על עצמו בשום תרחיש. כלומר, הגזר קם על הגנן והוא מאיים בערעור היציבות הפיננסית העולמית מהדלת האחורית.

ומה באשר לבנקים הגדולים? האירופאים, שככל הנראה מנסים 'לשאוב' מסים ככל שרק ניתן מענקיות האינטרנט, לא למדו היטב את הלקח - הרגולציה על המערכת הבנקאית האירופאית הביאה את הבנקים הגדולים עד כדי קריסה טוטאלית - דויטשה בנק, קרדיט סוויס ועוד בנקאים אירופיים נסחרים במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים מהמחירים שהיו ב-2008, בניגוד גמור למניות הבנקים בארה"ב שנסחרים בשיא כל הזמנים. כלומר, הרגולציה בשעתו לא פירקה באמת את השליטה של הבנקים הגדולים (דגש על ארה"ב), ואם תהיה גם רגולציה הרסנית, דורסנית, וחסרת פרופורציה גם על חברות הטכנולוגיה בכלל, ועל הרשתות החברתיות בפרט, קיים סיכוי גבוה מאוד שהנזק יהיה גדול יותר בטווח הקצר והבינוני. חברות ענק ייאלצו לצמצם שורות ולפטר עובדים, חברות קטנות ייסגרו, וסביר שחלקן יירכשו על ידי הגדולות. ואז מה יקרה? הגדולות יגדלו עוד ויצברו עוד כוח.

'מלחמת הסחר' היא מכבסת מלים בלבד

להערכתנו, כל רגולציה, באשר היא, שתוטל על ענקיות האינטרנט תדרוש טכנולוגיה נוספת. וזה כשלעצמו ידרוש משאבים נוספים מצד הרגולטור, כלומר בזבוז כספי ציבור מאסיביים והוצאות עתק. לטובת מי? לטובת חברות הטכנולוגיה הגדולות.

חמש הגדולות שצויינו קודם לכן חולשות על סקטורים כמו מחשוב ענן, קמעונות, רשתות חברתיות, תקשורת המונים, פרסום, מנועי חיפוש וסמארטפונים. האם מישהו רואה את העולם ממשיך בלעדיהן עוד כמה שנים? ברור שלא.

בחמש השנים האחרונות הניבו אותן חמש הגדולות למשקיעים בהן שלהן תשואה של כ-300%, בעוד ש-495 החברות האחרות ב-s&p 500 הניבו 38% בלבד. אלה מספרים שקשה מאוד לעכל אותם, אבל הם רק ממחישים את הדומיננטיות של החברות הגדולות שפשוט לא ניתן לשבור אותם. כל ניסיון לעשות זאת עלול דווקא לחזור כבומרנג. החברות האלה נבחרו על ידי המשקיעים להוביל את העולם קדימה ולמעלה, ולא אחורה, אז למה ללכת נגדן?

בסופו של דבר, התנודתיות של השבועות האחרונים תחלוף. 'מלחמת סחר' בין ארה"ב לסין היא מכבסת מלים, או תירוץ טוב מאוד לשווקים לרדת, ולבצע תיקון מחירים לעליות המרשימות של השנים האחרונות. אבל אסור שהאסטרטגיה תשתנה בטווח הבינוני והארוך - החברות שציינו בסקירות האחרונות שלנו ייתנו את הטון, על אף הרגולציה.

■ ירון שקדי הוא מייסד ומנהל השקעות ראשי בשקדי שוקי הון.

■ אין במאמר הנ"ל משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע שונים לרבות אלו המופיעים בסקירה. כל העושה שימוש כלשהו בהמלצות החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. אין החברה אחראית לכל נזק שיגרם בגין שימוש במידע המוזכר בסקירה זו.

■ העברת הסקירה לכל גורם ללא אישור חברת ההשקעות שקדי שוקי הון בע"מ הנה עבירה בגין הפרת זכויות יוצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות