המערכה הבאה של מצרים - בין המשטר לאזרחים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המערכה הבאה של מצרים - בין המשטר לאזרחים

בשונה מהאופוזיציה הפוליטית, הרחוב במצרים הוא איום ממשי - בעיקר בשל התייקרות מוצרי היסוד והאבטלה העמוקה

3תגובות
רוכל בקהיר. כוח הקנייה של הלירה פחת משמעותית
MOHAMED ABD EL GHANY/רויט?

160 התיירים הרוסים שנחתו אתמול בקהיר ודאי לא ציפו לקבלת הפנים החגיגית שהכינו להם רשויות שדה התעופה. דגלים, מחיאות כפיים, ליווי אישי וברכות אינם בדיוק סבר הפנים השגור שבו מתקבלים מבקרים באולם הנוסעים. אבל זוהי בהחלט חגיגה עבור מצרים, אחרי יותר משנתיים וחצי שבהן הדירו תיירים רוסים את רגליהם מארץ הפירמידות. הפיגוע הטרגי שגרם לפיצוצו של המטוס הרוסי, שהמריא משארם א־שיח באוקטובר 2015 ושבו נספו 224 נוסעים ואנשי צוות, הקפיא באחת לא רק את הטיסות מרוסיה — אלא גם את אלה מבריטניה וממדינות אירופיות נוספות.

הנזק לתיירות המצרית וממילא לתקציב המדינה הורגש מיד ובחריפות. מספר התיירים צנח מ-14.7 מיליון ב-2010 ל-5.4 מיליון ב-2016. ההכנסות מתיירות ירדו בהתאם, מ-11.6 מיליארד דולר ל-3.8 מיליארד. בכל אותן שנים ניהלה מצרים משא ומתן אינטנסיבי עם השלטונות ברוסיה, כדי לבחון דרכים שיחזירו למצרים את התיירים הרוסים, שיחד עם הבריטים היוו כ-60% מכלל התיירים. הדרישות הרוסיות המחמירות והבדיקות הקפדניות שקיימו המומחים הרוסים בשדות התעופה במצרים הניבו לבסוף את האישור המיוחל - אחרי שמצרים הפכה את שיפור הביטחון בשדה התעופה לפרויקט לאומי, שכלל בין השאר מתקנים עתירי טכנולוגיה, מצלמות רנטגן חדישות והכשרה אינטנסיבית של עובדי ביטחון. כל אלה, כך מקווים, ימנעו פיגועים מהסוג שהפיל את המטוס הרוסי.

נראה שלא רק רוסיה מרוצה מהסידורים. גם בריטניה צפויה לחדש את טיסות השכר לאתרי הנופש במצרים, ובכך לתגמל את המצרים על המהלך שבו השקיעו עשרות מיליוני דולרים. מכל מקום, בתי המלון בשארם א־שיח ובהורגדה, חוף התיירות החשוב בים סוף, כבר מדווחים על עלייה משמעותית במספר ההזמנות ועל כך שבפברואר הגיעו כ-730 אלף תיירים, שהניפו כמה מבתי המלון לתפוסה חלומית של 80%.

חידוש תנועת התיירות אינו רק בשורה כלכלית. הוא עשוי להעניק למצרים תעודת הכשר בטיחותית וביטחונית כמדינה שלא רק מעניין לבקר בה, אלא גם מותר לעשות זאת. אבל זה יהיה מרחיק לכת לקבוע שכל חלקיה של מצרים בטוחים למבקרים. אתרי הנופש בדרום סיני שמורים היטב על ידי כוחות הביטחון, אבל קהיר ודרום מצרים הם אזורים פגיעים שסופגים עדיין פיגועים, והמלחמה נגד הטרור בצפון סיני ממשיכה להתנהל במלוא עוזה.

נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, שנבחר באחרונה לכהונה שנייה, יכול להיות מרוצה לפחות מכך שכלכלת מצרים זוכה לטפיחות על השכם מצד מוסדות מימון בינלאומיים, כמו קרן המטבע הבינלאומית, והוא עצמו מתחיל להיחשב כמי שמודע לכיוון שאליו צריך לנווט את המשק המצרי. כך למשל, האינפלציה מראה סימנים של נסיגה והיא מגיעה עכשיו ל-13.3% בחישוב שנתי, לעומת 14.4% בשנה שעברה. זאת עדיין אינפלציה גבוהה, אבל כאשר החליט הנשיא על ניוד הלירה המצרית בנובמבר 2016 התחזית היתה לנסיקה אינפלציונית גבוהה בהרבה. כיום נראה שהיעד של 13%, שהציבה הממשלה לאחר הניוד, יושג.

גם החלטותיו של א־סיסי להעלות את מחיר הדלק ולהפחית את הסובסידיות עברו באופן חלק יחסית, ללא הפגנות המוניות ואיומים במרי אזרחי. כשליט שאינו צריך להתחשב באופוזיציה פוליטית וכחניך של משטר צבאי שההיררכיה בו ברורה, א־סיסי יכול לכאורה להמשיך ולבצע את תוכנית הרפורמות לקראת העשור הבא.

לעומת האופוזיציה הפוליטית שכמעט אינה קיימת, הרחוב הוא איום ממשי. האזרחים משלמים מחיר כבד על ניוד הלירה המצרית. מוצרי היסוד התייקרו בעשרות אחוזים, וכוח הקנייה של הלירה פחת משמעותית. כך למשל, עבור שכר המינימום, שמגיע כיום ל-1,200 לירות מצריות בחודש, ניתן היה לקבל 174 דולר ב-2013 - לעומת 68 דולר כיום. זה פחות משכר המינימום במצרים בימי מובארק.

שלט שתומך בא-סיסי בקהיר
בלומברג

לכך יש לצרף את האבטלה העמוקה, שמגיעה ל-11.6%. האבטלה נמוכה אמנם ב-2% מזו של 2013, אבל עדיין יוצרת שכבה קבועה של כ-17 מיליון מובטלים, בעיקר בקרב צעירים ומשכילים. כדי למגר רמה כזאת של אבטלה יש הכרח לעודד השקעות זרות שיוזרמו לפיתוח מפעלים ותשתיות - אבל ההשקעות הזרות אינן ממהרות להגיע. במארס אמנם נרשם זינוק של כ-300% בהשקעות הזרות לעומת מארס 2017, אבל חלק גדול מן הכסף זרם לשוק ההון ולא לפרויקטים עתירי עבודה. חוקי עידוד השקעות נכנסו כבר לתוקף, אבל המצב הביטחוני במדינה גורם למשקיעים רבים להסס ולהמתין. ההמתנה גורמת לכך שמצרים מתקשה לצמצם את החוב הלאומי שלה, שגבוה מהתמ"ג המצרי, והגירעון התקציבי הרשמי חורג מ-10%.

לנתוני המקרו הללו יש השפעה ישירה על רמת השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה. זו עדיין רחוקה מהיעד שנקבע בחוקה - שלפיה על המדינה להשקיע 10% מהתמ"ג בחינוך, בריאות ומחקר מדעי. האתגרים שעומדים בפני א־סיסי בתקופת הכהונה השנייה שלו מחייבים מדיניות כלכלית קשוחה, אבל הוא לא יוכל להתעלם מקשייו המתעצמים והולכים של האזרח. האיזון בין כוחו של הציבור לשאת בעול גזרות חדשות לבין ההכרח לצמצם את הוצאות הממשלה, לפטר עובדים, לייעל את הביורוקרטיה, למגר את השחיתות ולהביא משקיעים - הם המערכה הבאה שתקבע את טיב היחסים בין המשטר לאזרחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות