שירות המדינה חסום בפני ערבים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שירות המדינה חסום בפני ערבים

במחזור ה' של "צוערים לשירות המדינה" היו ארבעה ערבים מ-28 משתתפים. התת־ייצוג מחלחל כלפי מעלה - לסגל הבכיר

תגובות
סטודנטיות ערביות באוניברסיטה העברית
אוליבייה פיטוסי

בהליך המשפטי בעניין מודל הכשרתם של עמיתי תוכנית "משפיעים/ות — חרדים לשירות הציבורי", גרסה המדינה כי ראוי לאפשר מסלולי הכשרה נפרדים לחרדים המעוניינים להשתלב בשירות המדינה, מאחר ש"לפי הערכות, 24% מאזרחי ישראל ב–2060 יהיו חרדים". במלים אחרות, ראוי לבצע התאמות מהותיות, כדי להבטיח ייצוג הולם לחרדים בשירות המדינה.

אין ספק שמדובר ברעיון בכיוון הנכון — מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. מפתיע אפוא שצעדים דומים לא ננקטים ברמה הנדרשת, באמצעים בסיסיים בהרבה, כשמדובר בקבוצת מיעוט ששיעורה מהאוכלוסייה דומה כבר כיום לשיעור הצפוי לחרדים ב–2060 — הלוא היא החברה הערבית בישראל.

כך למשל, במחקר שערכה עו"ד לילה מרגלית במכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא שהאזרחים הערבים סובלים מתת־ייצוג במוקדי קבלת ההחלטות במגזר הציבורי. היעדרם ממוקדים אלה, מקורו בין השאר בתת־ייצוג כבר בשלב ההכשרות לשירות המדינה — למשל, במחזור ה' של תוכנית "צוערים לשירות המדינה" היו ארבעה ערבים מתוך 28 משתתפים, ובמחזור ו' השתתפה ערבייה אחת בלבד.

התת־ייצוג מחלחל כלפי מעלה. בתחילת 2017 אף ערבי לא היה חבר בסגל הבכיר של 18 משרדי ממשלה. בצירוף משרדי הממשלה האחרים, הייצוג של החברה העברית היה 3.1% מהסגל הבכיר. לאור האמור, לא מפתיע שבאף משרד ממשלתי אין מנכ"ל ערבי.

לפיכך, על המדינה להתחיל לפעול ולבצע צעדים משמעותיים להגברת השילוב של אזרחי ישראל הערבים בדרגים המקצועיים בשירות המדינה — דבר שעשוי לשפר את מעמדם בשוק העבודה כולו. לפני שמתחילים, יש לתרגם את אתר "צוערים לשירות המדינה" לערבית (כיום מתורגם עמוד אחד עם הסבר כללי). זה ישדר מסר ברור לערבים בדבר הנכונות והרצינות לשלבם בתוכנית — ויש גם לקיים מפגשי חשיפה ייעודיים למועמדים ערבים, שיגבירו את העניין בתוכנית ויחזקו את אמון המועמדים בסיכויי קבלתם.

ברמה המעמיקה יותר, יש להתאים את הליכי המיון לחברה הערבית ולתת ייצוג לערבים בוועדות המכרזים — כדי לנטרל אפליה בלתי־מודעת של מעסיקים, הנוטים להעדיף את הדומים להם; לייסד מנגנון המחייב בחינה של כל מדיניות בתחום הגיוס לשירות המדינה, בין השאר על רקע השפעתה על השאיפה לקידום שוויון הזדמנויות וייצוג הולם בדרגי קבלת החלטות; ולא פחות חשוב, בשונה מהחלטות ממשלה שהתקבלו בעבר ויושמו באיחור ניכר — להציב יעדים שאפתניים וקונקרטיים שיחייבו במקומות מסוימים בשירות הציבורי ייצוג מוגבר למיעוט הערבי, אף מעבר לשיעורו באוכלוסייה, כדי לוודא השתתפות אפקטיבית במוקדי קבלת ההחלטות.

בלי להידרש לסוגיית היתרונות והחסרונות הגלומים במסלולים הנפרדים לגברים ונשים כשעסקינן בחברה החרדית, נכונות המדינה להיאבק ולהשקיע משאבים לטובת השתלבותם של החרדים בשוק התעסוקה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט — מבורכת. עם זאת, ראוי להשקיע משאבים דומים לטובת שילובם של אזרחי ישראל הערבים, שאינם מיוצגים בממשלה בשל נסיבות פוליטיות, ושלהם צרכים ייחודיים שאינם זוכים למענה מצד המדינה.

עו"ד רון הוא חוקר בתוכנית יחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות