סטארט אפ ניישן בצלחת: על ישראל להצטרף למהפכת הפוד-טק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטארט אפ ניישן בצלחת: על ישראל להצטרף למהפכת הפוד-טק

תעשיות המזון בישראל צריכות להעז ולקחת חלק בחיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים לאתגרים העומדים בפני ענף המזון ■ מי שיתמהמה עלול למצוא את עצמו בשולי מדפי הסחורה או עמוק במחסנים

3תגובות
תצוגה של מדפסת להדפסת מזון בכנס SXSW בטקסס
בלומברג

בעבר היה ברור שתה מכינים משקיק, שתחליף סוכר מגיע בשקית נייר ורודה ושבורקס הוא תענוג אסור ועתיר שומן קלוריות, אך כיום כבר לא מדובר בדבר מובן מאליו. מוצרים אלה הומצאו מחדש וכעת אותו תה מגיע כסוכרייה, תחליף הסוכר כעוגיית מרנג והבורקס — כיוגורט 9%. זה לא העתיד. זה כאן וקוראים לזה פוד־טק. כשאומת הסטארט־אפ אוהבת להשקיע גם באוכל שלה, מעיין החידושים והפיתוחים שופע — והמהפכה הזאת עדיין בחיתוליה.

פוד־טק הוא שם המשחק בעולם המזון. תחום שהופך מדע, מחקר ופיתוח למוצרים אמיתיים — כאלה שאנשים יכולים ליהנות מהם ומביאים תרומה אל חיי היומיום של כולנו.

בכל העולם מחפשים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הקשורים במזון: החל במחסור בחלבון (שצפוי להחמיר ככל שאוכלוסיית העולם גדלה), דרך מציאת תחליפים לבשר, לחלב (עם התגברות הטבעונות) ולגלוטן (בעיקר לסובלים הרבים ממחלת הצליאק) וכן פיתוח מוצרי מזון בריאים יותר כמענה למגפת ההשמנה והסוכרת — ועד לפיתוח דרכים להארכת חיי המדף של מוצרי מזון כדרך למנוע בזבוז וכחלק מהמגמה העולמית לשמירה על הסביבה.

שינויים אלה מביאים לכך שביותר ויותר חברות מזון ומשקאות מבינות את הפוטנציאל ואת המגמות, ומנסות להמציא את עצמן מחדש. כך, הן יוצרות יתרון יחסי בשוק, מגיעות בחלק מהמקרים לקהל יעד חדש — ובעיקר נשארות במשחק של תעשיית המזון המתפתחת, שמאותגרת חדשות לבקרים להיות טעימה יותר, בריאה יותר, ידידותית יותר לסביבה ונגישה יותר.

גם הצרכנים נהנים מתהליך זה, ומקבלים מוצרים מותאמים לצורכיהם, ולרוב בריאים יותר (תודות להבנה המחלחלת כי יש להקפיד על אוכל בריא). בנוסף, צריכת מוצרים ידידותיים יותר לסביבה נהפכה לצעד אקטיביסטי נוח שמושך סוגי קהל רבים (וגדלים) באוכלוסייה.

אף שפוד־טק אינו המצאה חדשה, ובוודאי לא ישראלית, אנחנו נשאלים רבות מדוע ישראל — ה"סטארט־אפ ניישן" — אינה מבטאת את יכולת ההמצאה והיוזמה גם בתחומי המזון ובתעשייה המסורתית. ישראל מדורגת בתחתית של רשימת מדינות OECD בתחום החדשנות בתעשייה המסורתית. השם הטוב שיצא למדינה, וההערכה העולמית ליכולת החדשנות הישראלית, צריכים לבוא לידי ביטוי גם בלואו־טק. אחת הדרכים הטובות ביותר להניע חדשנות כזאת היא חיבור מתמיד בין היי־טק ללואו־טק — שילוב של טכנולוגיות מתקדמות בעולמות המסורתיים.

הגיע הזמן שתעשיות המזון המקומיות, קטנות כגדולות, יעזו להביט קדימה. זה לא רק צו שעה סביבתי או חברתי, זה גם צורך כלכלי והישרדותי — שכן בקצב הפיתוחים הנוכחי, מי שמתמהמהים עלולים למצוא עצמם במהרה בשולי מדפי הסחורה ובחלקים האחוריים של המחסנים.

הכותבת היא מנכ"לית חדשנות מעשית, המפתחת חידושים לתעשייה המסורתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות