יו"ר אל על: ממשלת ישראל משתפת פעולה עם חרם נגד חברה ישראלית

בג"ץ חייב להורות למדינה לפעול לכך שאל על תטוס מעל סעודיה ■ עד אז, כל החברות צריכות לטוס בנתיבים זהים - זאת תחרות הוגנת אמיתית

אלי דפס
אלי דפס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מטוס של אל על
מטוס של אל על צילום: אוליבייה פיטוסי

במאמר שפורסם ב-TheMarker ("למה בג"ץ צריך לדחות את העתירה של אל על") קובע סמי פרץ באופן נחרץ כי טיסה של חברה זרה מעל סעודיה לישראל, בעוד אל על אינה יכולה לטוס בנתיב זה, היא "לטובת האינטרס ישראלי". בכך הוא מתעלם מהעובדה הפשוטה — ממשלת ישראל נותנת יד לחרם מסחרי על חברה ישראלית. הייתי מצפה שיקרא לממשלה לאפשר לחברות ישראליות להתחרות בתנאים הוגנים ושווים. שימור התעופה הישראלית וחיזוקן של חברות התעופה הוא אינטרס ישראלי מובהק.

במאמר נטען שמעצם הגשת העתירה של אל על לבג"ץ בגין אפליה בנתיב הטיסה, פועלת אל על נגד הצרכן הישראלי, וללא קייס משפטי. אני מתקשה להבין את ההיגיון: אם יאפשרו לאל על לטוס בנתיב מקוצר, הדבר ייטיב עם הלקוח הישראלי שייהנה ממחיר נמוך ותחרות רחבה הרבה יותר. בנוסף, מתעלם המאמר מהתקדים השלילי החמור הטמון בהחלטה ומהעובדה שהמדינה עצמה אינה מקיימת הסכמים שעליהם היא חתומה.

הטענה שלפיה אישור טיסה בנתיב קצר לחברה זרה הוא רק "מכה קלה בכנף" בעבור אל על הנאלצת לטוס בנתיב ארוך — ואין בכך משום אפליה, אלא מדובר בתחרות הוגנת — משוללת כל יסוד. "מאזן ההוגנות" שהוצג סותר את היסודות של תחרות חופשית ומופרך מיסודו. מצד אחד, לחברת התעופה ההודית יש כוח עבודה זול ונתיב טיסה קצר (המביא לחיסכון אדיר בדלק ושכר), ומנגד, לחברות הישראליות יש מוניטין טוב וביטחון קפדני.

ספק רב אם TheMarker היה מסכים ל"תחרות הוגנת" כזו במגזר העיתונות. כמשל, כל המו"לים היו יכולים להפיץ את העיתון שלהם במהדורה מודפסת, ורק TheMarker יחויב להפיץ מהדורה בכתב יד. לטענה שלפיה מדובר באפליה נגד TheMarker, ישיבו באותו מטבע שטבע פרץ עצמו, שזו "תחרות הוגנת" — ל–TheMarker יש יתרון בדמות כתבים איכותיים ומקצועיים ומוניטין טוב, ולאחרים יכולת להדפיס במהירות.

בואו נדבר על עובדות: אין תקדים בעולם, שבו מתאפשר לחברת תעופה לטוס למדינה אחרת בנתיב הסגור בפני חברת תעופה מקומית. אל על אינה מבקשת לאסור על חברות תעופה לטוס בנתיב מקוצר לישראל, אלא מבקשת לאפשר לה לטוס באותו נתיב. אם ההודים זולים כפי שטוען פרץ, שיציעו מחיר נמוך בנתיב הארוך שבו אל על נאלצת לטוס מכוח אותן הנחיות הניתנות לחברות ישראליות.

בכל הקשור לביטחון, ידוע שגורמי הביטחון הממלכתיים מכתיבים את סוג האבטחה, ואל על מבצעת את ההוראות כלשונן. תקציב האבטחה נועד לאפשר לחברות התעופה הישראליות להתחרות בצורה שווה עם החברות הזרות, שאינן מחויבות לעמוד בתקנות הביטחון. לטענה שמדובר בסבסוד אין אחיזה במציאות. מדובר בהחזר הוצאות, לאור החיוב של המדינה.

מטוס של אייר אינדיה
מטוס של אייר אינדיהצילום: REGIS DUVIGNAU/רויטרס

אל על אינה חוששת מתחרות כל עוד מדובר בתחרות הוגנת ושוויונית. כבר כיום בנתב"ג אין שוויון: טורקיש אירליינס מטיסה יותר מ–60 טיסות בשבוע מישראל לאיסטנבול ומשם למגוון רחב של יעדים בעולם, בעוד על אל על נאסר לטוס לאיסטנבול בשל סידורי האבטחה. אנו מאמינים באל על וביכולת שלה להציע לנוסעיה מוצר ייחודי ובעל ערך רב. אבל ככל שיאפשרו לחברות זרות לטוס בנתיב קצר ורק אל על תיאלץ לטוס בנתיב ארוך, השמים הפתוחים ייסגרו רק בפני אל על ושאר החברות הישראליות.

זו אינה הדרך לחזק את הכלכלה הישראלית. זו אינה הדרך הראויה להתמודד עם התופעה של החרמת ישראל בעולם. התכחשות להסכמים קיימים מערערת את היציבות והביטחון של המגזר העסקי בישראל. לכן בג"ץ חייב להתערב ולהורות למדינה לפעול לכך שאל על תטוס מעל סעודיה. עד אז, כל החברות יטוסו בנתיבים זהים, תוך שמירה על עקרונות ההוגנות והשוויון.

הכותב הוא יו"ר אל על

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker