תלמדו מהחרדיות איך מצליחים בהיי־טק

בעוד המדינה שוקלת "לייבא" עובדי היי-טק מהודו, הנשים החרדיות נוהרות ללמוד מדעי המחשב ■ לפי הערכות, בתוך 20 שנה הן יהיו 30%-40% מכלל לומדי מקצועות ההיי־טק בישראל

אתי שטרן ושרה גנוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשים חרדיות מתכנתות בחברת היי-טקצילום: אייל טואג
אתי שטרן ושרה גנוט

סיפורן של הנשים החרדיות בהיי־טק מספק תובנות חשובות בכל הקשור לשילוב בתעסוקה, להעלאת פריון העבודה, ולהסדרים חברתיים בין המגזרים והשסעים בחברה הישראלית. הנשים החרדיות לכאורה מוחלשות כפליים: כנשים וכחלק מקבוצת מיעוט, אך עובדה שדווקא הן פורחות ומשתלבות בעולם הנדסת התוכנה ומדעי המחשב, הנחשב "גברי". זה לא מקרי ואנו רוצות לעמוד על הסיבות שהביאו לכך.

בכלכלה הישראלית ובשוק התעסוקה יש כמה עיוותים ידועים — אוכלוסייה עם שיעור בעלי תארים אקדמיים מהגבוהים בעולם, לצד שיעורי תעסוקה גבוהים, אך פריון העבודה בה מדשדש הרחק מאחור. למרות הכישרונות הקיימים, יש מחסור חריף במהנדסים ובמקצועות המבוקשים ביותר, עד כדי כך שהמדינה שקלה "לייבא" מהנדסים מהודו. בנוסף, יש אוכלוסיות שאינן משתלבות בשוק התעסוקה מסיבות חברתיות ודתיות, ויוצרות עומס על מערכת הרווחה. המדינה הוציאה הון כדי לגרום לשינוי — אך שינויים אלה נעשו בצורה מסורבלת ויקרה מדי.

אבל אפשר גם אחרת, כמו שקורה עם הנשים החרדיות בהיי־טק. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו ב–TheMarker, שיעור הנשים באקדמיה שלומדות מדעי המחשב נמוך משמעותית משיעור הגברים — והן 28% מכלל הסטודנטים למדעי המחשב. מנגד, במרכז האקדמי לב יש רוב של 53% לטובת הנשים בלימודי מדעי המחשב. הנשים החרדיות נוהרות למדעי המחשב, ועל פי אומדנים של גורמי מחקר באקדמיה, בעוד 20 שנה הן יהיו 30%–40% מכלל לומדי מקצועות ההיי־טק בישראל.

מניסיוננו, הסיבה לכך פרקטית: הנשים החרדיות לא רוצות מקצועות מסורתיים שאינם מבוקשים בשוק, וגם לא מגיעות בשביל "הגשמה עצמית" היפותטית בתחומי דעת שאינם כלכליים, אלא מחפשות מקצוע שיביא פרנסה מכובדת למשפחה ושניתן לעסוק בו בלי לפרוץ עקרונות דתיים. ההצלחה שלהן בהשתלבות בתעסוקה מרשימה מאוד: היי־טקיסטיות חרדיות מאיישות משרות תכנות, מחקר ופיתוח בחברות ההיי־טק המובילות. כ–90% מהבוגרות החרדיות שלנו משתלבות בתעסוקה במקצוען בתוך חצי שנה מסיום התואר, והן מקבלות כלים והכשרה נוספת כדי לגשר על חסמים בהשתלבותן בתעשייה.

ההשכלה של נשים בחברה החרדית שונה משל גברים, וכן גם הציפייה החברתית מהן. לעומת זאת, אחריותן של הנשים לפרנסת משק הבית היא תופעה נפוצה בחברה החרדית, ולכן השתלבותן במקצועות המחשב עשויה לסייע בהוצאת משפחות רבות ממגזר זה ממעגל העוני. מכאן הקריאה גם לנשים במגזר הכללי — אין שום סיבה לוותר על מדעי המחשב. עקב הביקוש הגבוה לעובדים, עמדת המיקוח של העובדת חזקה יותר משל המעסיק, השכר גבוה מהממוצע במשק ותקופת חיפוש העבודה קצרה יותר. כאשר נשים משתלבות ומצליחות במקצועות ההיי־טק, נפתחות אפשרויות לנשים נוספות, וגם לגברים (חרדים) נוספים להשתלב בהם. הצלחה גוררת הצלחה, ופריון העבודה של המשק יגדל. המשק הישראלי צריך את האנשים והנשים המוכשרים בתעשיית ההיי־טק כדי שנוכל לשמור על מעמדה של ישראל כמעצמת היי־טק עולמית.

שטרן היא ראש קמפוס טל במרכז האקדמי לב. גנוט היא הראש האקדמי בקמפוס טל ויועצת נשיא המרכז לקידום נשים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker