"הכרישים": תוכנית מתנשאת וגברית - אז למה אני מרותקת למסך?

בריאליטי החדש של קשת קבוצת משקיעים בוחנים האם להשקיע את כספם הפרטי ביזמים מקומיים. הוא אמנם טובל בסקסיזם וגזענות אבל מלמד דבר או שניים על מינהל עסקים

שיר הלפרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"הכרישים". מעטפת מדושנת ויהירהצילום: צילום מסך מתוך התוכנית
שיר הלפרן

אני צופה ב"הכרישים", הריאליטי החדש של קשת שבו קבוצת משקיעים בוחנים האם להשקיע את כספם הפרטי ביזמים מקומיים, בתחושה מעורבת לחלוטין. על פניו מדובר במופע גברי-קפיטליסטי והדיבור ליזמים (רובם כמובן גברים) לרוב מתנשא וטובל בסקסיזם וגזענות. לא התפלאתי בגיגול מהיר לגלות שהביקורות קטלו אותו פה אחד, ומנו את כל מה שכבר צוין כאן למעלה בגרסה כזו או אחרת.

ומצד שני, אני חייבת להתוודות שכיזמית התיישבתי לראות את העונה מרותקת. מבעד למעטפת המדושנת והיהירה, יש פה - די לראשונה - תוכנית ריאליטי שבה השיפוט מבוסס ידע. אין פה סיפור אישי קורע לב, הרקע האישי של היזמים לא ידוע ולא רלוונטי, אין כאן דמעות פוטוגניות, ביקורת מבוססת תחושה או זיכרון ילדות.

יש כאן, בלי הגזמה, קורס מזורז במינהל עסקים. כזה שהלוואי שהייתי לומדת לפני עשור כשהתחלתי את דרכי היזמית. שורה של יזמים מופיעים אחד אחרי השני מול המשקיעים ונותנים פיץ' קצר - מונח שכל יזם מכיר, ושבו צריך להציג את המיזם בזמן שבו לוקח למעלית לעלות (elevator pitch). 

הכרישים מפרקים לאחר כל הצגה כזו את המיזם לגורמים (ועל הדרך את היזם/ת, במו"מ מזורז ולא שוויוני בעליל ולכן הם הכרישים מול הדגיגונים). המופע הזה גורם להסתייגות מובנת מצד המבקרים, אך מעבר לשואו בכל ניתוח שכזה מבהירים המשקיעים הלכה למעשה מה דרוש למיזם או עסק, ומה דרוש לרעיון על מנת להפוך לכזה:

מה הצורך העומד בבסיסו? מה גודל השוק? בינלאומי או מקומי? מי הצוות ומה היחסים ביניהם? איפה המיזם ביחס לטרנדים ומה הרלוונטיות שלו? צינורות הפצה, מודל עסקי, שולי רווח, רווח תפעולי, חברה בת מול החברה האם, קמעונות מול חנות אונליין, יתרון תחרותי, ייחודיות, שלב ההתפתחות של החברה, האם המיזם מקדים את השוק או מאחר, האם יש פטנט ומה השלכותיו, עלויות שיווק, חוויית משתמש, שווי חברה מופרז ועוד ועוד סוגיות עסקיות אסטרטגיות סופר רלוונטיות בניתוחים מעניינים ומפתיעים.

הניתוח המבני של כל מיזם גם מאיר את נקודת מבטם של המשקיעים: מתי "שווה" להם להשקיע, מה הערך המוסף שלהם למיזם, והצורך בחיבור אמיתי לרעיון או לאנשים. התוכנית מראה וחושפת שמיזם מנצח הוא הרבה יותר מרעיון נהדר או יזם כריזמטי - בסופו של דבר המיזמים שזוכים להשקעה צריכים לענות על שילוב קריטריונים מורכב הרבה יותר.

נדמה שלאינטרס האמיתי של השופטים, שכמאמר הפתגם צריכים to put their money where their mouth is, יש חלק בניתוח. אם להשוות לתוכניות ריאליטי אחרות, השכר שלהם הוא לא הרייטינג שיצליחו להשיג או הצ'ק בסיום העונה - אלא כמה ההשקעה הזו תניב להם. גם הגיוון בין הכרישים עצמם - אנשי פיתוח, אסטרטגיה, מכירות ושיווק - מביא לניתוחים סינרגטיים מורכבים ומעניינים, כל אחד מנקודת מבטו.

שם התוכנית רומז לאקשן שאמור לבוא מהמו"מ שאינו "כוחות" בין המשקיעים ליזמים הצעירים. אבל אל תטעו. המרכז של התוכנית הוא לא הכרישים ואלמנט הטריפה. התוכנית חוגגת יזמים. נכון, רובם גברים, אבל עדיין יש מגוון של רקעים, גילאים, תחומים. התוכנית מקדמת את הרוח היזמית של חולמים, ממציאים, כל מי שרוצה להפוך רעיון למציאות ולשנות מציאות.

לא מפתיע בעיניי שבארה,ב אחוזי היזמות בפריפריה זינקו בעשרות אחוזים בעקבות התוכנית. היא מנגישה ופותחת צוהר לשפה, ז׳רגון ומונחים לכל מי שהחיידק הזה נמצא בתוכו (כמו כותבת שורות אלו), ומפעילה את הדגדוג הזה בחדווה עד שבסיום הצפייה מתחשק לרוץ ולהמציא משהו.

עזבו את העטיפה ואת הרטוריקה, נטרלו את הרמות הגבה, מוסיקת הרקע הדרמטית והעניבות - יש פה תוכנית עם תוכן אמיתי, מידע וידע שכל יזם ויזמת בתחילת הדרך (וגם בהמשכה) היו שמחים לקבל. תוכנית שלא מזלזלת באינטיליגנציה ולא הופכת את המוח שלכם לעיסה. זה ריאליטי בלי מנחים, בלי הקדמות ומריחות זמן אינסופיות: נטו מיזמים ויזמים. השואו הכרישי הוא בשוליים, התוכן הוא העניין.

הכותבת היא היזמית והבעלים של שוק האיכרים ושוק הנמל בנמל ת"א

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker