האם מלחמות סחר מערערות בהכרח את השלום העולמי? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם מלחמות סחר מערערות בהכרח את השלום העולמי?

לאובדן האמון במחויבות ארה"ב לבנות בריתה יש משמעויות פוטנציאליות, כמו מרוצי חימוש או התקרבות של מדינות לסין

תגובות
דונלד טראמפ (מימין) ו־ולדימיר פוטין
Evan Vucci/אי־פי

הכרזתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי בכוונתו להטיל מכסים גבוהים על יבוא פלדה ואלומיניום, לוותה בגל של תחזיות פסימיות הנוגעות להשלכות הכלכליות והגיאו־פוליטיות הנובעות מנסיגה אפשרית מהליברליזציה במערכת הסחר העולמית.

החשש שמדיניות סחר פרוטקציוניסטית תפגע בצמיחה העולמית מגובה בתשתית מחקר תיאורטית ואמפירית מוצקה, שזוכה לקונצנזוס רחב בקרב הכלכלנים. לעומת זאת, המחקרים הרבים שבחנו אם סחר מקדם את השלום אינם מציגים תמונה אחידה, כך שיש קושי להציג עדויות אמפיריות חד־משמעיות שיגבו את החשש כי מדיניותו המוצהרת של טראמפ תערער בהכרח את השלום העולמי. עם זאת, המחקר בנושא בהחלט מאפשר לבסס את הטענה כי מדיניות הסחר של טרמפ עלולה לפגוע ביחסים האסטרטגיים בין ארה"ב לכמה מבנות בריתה החשובות.

הטענה שלפיה גלישה למלחמת סחר מקרבת את המלחמה מתבססת ברובה על ההיגיון הוותיק, שקודם במאה ה–19 על ידי הכלכלנים המדיניים הקלאסיים, שהפיצו את בשורת הסחר החופשי. כלכלנים אלה טענו כי מדינות לא ירצו להילחם עם שותפות סחר מרכזיות, מכיוון שיחששו כי המלחמה תפגע ברווחה הכלכלית שהסחר מעניק: ככל שהסחר בין שתי מדינות יהיה משמעותי יותר, עלות המלחמה הפוטנציאלית ביניהן תגדל, ומכאן שהסבירות שזו תפרוץ פוחתת.

טענות ברוח זו הוצגו לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי ג'ון מיינרד קיינס, שהזהיר בספרו "ההשלכות הכלכליות של השלום" מפני ההשלכות ההרסניות שנובעות מבידודה הכלכלית של גרמניה. מנהיגי העולם, שהתעלמו מאזהרותיו של קיינס בשנות ה–20, הפנימו את הלקח בוועידת ברטון וודס, שבה עוצבו המוסדות הכלכליים הבינלאומיים שתרמו לשיקום הכלכלי של העולם לאחר מלחמת העולם השנייה. קיינס, שהיה האדריכל המרכזי של מערכת ברטון וודס, הדגיש בעת ניסוח ההסכמים כי שלום העולם תלוי בבניית מוסדות שיאפשרו לשקם את הסחר הבינלאומי.

מאז סיומה של המלחמה הקרה נעשו מאמצים רבים להראות בעזרת מחקר אמפירי, המתבסס על שיטות סטטיסטיות מתוחכמות, כי הסחר מקדם את השלום. מחקרים רבים אכן מצאו כי עלייה בסחר בין מדינות מקיימת מתאם באופן שלילי ומובהק עם ההסתברות שהן ינקטו אלימות זו כלפי זו.

ואולם התפישה שלפיה הסחר מקדם את השלום לא נותרה בלתי־מאותגרת. חוקרים רבים טענו לאורך השנים כי החשש שמלחמה תפגע בסחר אינו יכול להיות באמת גורם מרסן כשמדובר במחלקות הנוגעות לסוגיות שעומדות בליבת האינטרס הלאומי של מדינות. אחרים טענו כי פתיחותה של מערכת הסחר דווקא תגביר את המתחים בין מדינות, מכיוון שהן יתקשו ליישב בדרכי שלום את המחלוקות המסחריות שיעלו כשהסחר ביניהן יהפוך למשמעותי במונחי מאקרו. חוקרים אלה מציגים עדויות אמפיריות, המלמדות כי סחר א־סימטרי שיוצר גירעון כרוני אצל אחת משתי המדינות הסוחרות מגביר את המתחים ביניהן.

נראה שקשה להצביע בביטחון על ממצאים חד־משמעיים המלמדים כי ירידה אפשרית בנפח הסחר הבינלאומי אכן מקרבת את העולם לעימות צבאי. עם זאת, המחקר בנושא מציג בכל זאת ממצא עקבי שיש בכוחו לעזור בניתוח ההשלכות הצפויות מגלישה אפשרית למלחמות סחר עולמית. כמעט כל המחקרים מדווחים על קשר חיובי בין סחר לבין קיומן וחוזקן של בריתות. מדובר בקשר דו־כווני: בנות ברית נוטות לסחור הרבה זו עם זו, וסחר משמעותי בין מדינות הוא גורם חשוב שבאמצעותו מדינות מביעות את מחויבותן לברית.

ממצאים עקביים אלה מלמדים כי מהלכים שיובילו לפגיעה משמעותית בסחר של ארה"ב עם ידידותיה באירופה, באסיה ובאמריקה יצטרפו לגורמים אחרים המגבירים את החשש באשר למידת המחויבות של ארה"ב לבנות בריתה. איבוד האמון במחויבותה של ארה"ב לבנות בריתה טומן בחובו משמעויות פוטנציאליות כבדות, כמו מרוצי חימוש או ניסיונות של לפחות חלק מהמדינות במערכת הבינלאומית להתקרב לסין.

יהיה זה נמהר אפוא לטעון כי הצהרתו של טראמפ מבשרת על פגיעה בשלום העולמי. ואולם התגברות החששות מפני מלחמות סחר עתידיות עשויה בהחלט להיות נבואה שמגשימה את עצמה, והיא עלולה לגרום לפירור אטי של מערכת הסחר העולמית. התפרקותה של מערכת הסחר עשויה גם לבשר על התפוררות מערכת הבריתות של ארה"ב, שאותה היא דאגה לטפח בשנים שבהם היתה מחויבת לעקרונות הסחר החופשי.

הכותב הוא ד"ר ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות