להוציא מהבקבוק את השד המגדרי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להוציא מהבקבוק את השד המגדרי

שוק העבודה בישראל בנוי כמערכת היררכית - נשים וגברים הם במידה רבה שני מעמדות נפרדים מבחינה כלכלית

8תגובות
מעון יום של ויצ"ו
אייל טואג

בשנה החולפת, יותר מבעבר, חלה התעוררות מבורכת בשיח שעוסק בזכויות נשים ובשוויון בין המינים. קמפיין MeToo#, שעורר הדים בעולם ובישראל, סימן תפנית בכל הנוגע להעלאת המודעות להטרדה מינית ולהחלטה שקיבלו נשים כי הנורמות שהיו נהוגות עד כה הן נחלת העבר.

אל מול ההישגים המשמעותיים של הקמפיין, צורם לראות עד כמה אנחנו עדיין רחוקים מצמצום הפערים, מקידום השוויון בין המינים ומניפוץ החסמים שמונעים מנשים להתקדם בסולם הדרגות.

מלבד הקריאות נגד שילוב נשים בצבא, היעדר נשים מכנסים, הדרת נשים משלטי חוצות ודחיקת נשים אל ירכתי האוטובוסים — הנשים בישראל המשיכו לסבול גם השנה מאפליה קשה במקומות העבודה ומפערי שכר בלתי־מוצדקים ולא חוקיים. חרף ההצטרפות המאסיבית של נשים לשוק העבודה, ואף שהשכלתן הממוצעת גבוהה מזו של גברים, תקרת הזכוכית עדיין קיימת. במקרים רבים נשים מקבלות תפקידים שאינם מאפשרים קידום, ומאופיינים בהיעדר כוח וסמכות. בנוסף, הן לכודות בסד תעסוקתי צר המניב שכר נמוך. ניתן לומר כי שוק העבודה בנוי כמערכת היררכית; נשים וגברים הם במידה רבה שני מעמדות נפרדים מבחינה כלכלית.

אפליית הנשים — המתבטאת גם בשכר נמוך מזה של גברים ובייצוג חסר בתפקידים בכירים — פוגעת בצדק החברתי וגורמת נזק כלכלי. היות שכשל שוק מונע מהמשק לנצל כראוי מחצית מכוח העבודה העומד לרשותו, ולאור העובדה שמיצוי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי הנשי הוא אינטרס של החברה, על הממשלה לנקוט צעדים נמרצים לשינוי המצב.

אי־שוויון מטעמי מין הוא בעל ההיקף הנרחב ביותר במשק, ולמרות זאת, פוליטיקאים רבים, המתיימרים להנהיג את כלל האוכלוסייה, מתייחסים לנשים כאל ציבור שקוף, ומטילים עליהן את האחריות למצבן. לראייה — התבטאותו המקוממת של שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, שאמר בפני מליאת הכנסת כי אם נשים לא יפסיקו להתבכיין, הן לא יהיו מנהיגות.

למרבה האכזבה, רק פוליטיקאיות ספורות עוסקות בנושאים שמקדמים נשים. כמו בתחומים אחרים בשוק העבודה, חלק מהנשים חוששות ששליפת "השד המגדרי" תזהה אותן עם סדר יום המעורר אנטגוניזם. אחרות, שלא נתקלו בתקרת זכוכית, מאמצות את הקו הגברי הטוען שמי שרוצה — מצליחה. כך פוגעת באופן פרדוקסלי הצלחתן של נשים ספורות בנשים רבות, המשוועות לייצוג בשוק העבודה, ובכלל.

על כולנו — נשים וגברים — מוטלת הזכות והחובה לתבוע מהממשלה ומהמרחב הפוליטי להביא לסדר היום הציבורי את סוגיית השוויון המגדרי, ולהציג בפני הציבור תוכניות אופרטיביות ליצירת שוויון הזדמנויות בין המינים; להקים מערך של מעונות יום וגני ילדים מסובסדים; להפעיל מערכת הזנה בבתי הספר; להאריך את יום הלימודים; ולעודד מעסיקים ליצור מנגנונים לאיזון בין העבודה לבין המשפחה. כמו כן, על פוליטיקאים החפצים לכהן כשרי חינוך להתחייב לאמץ תוכנית לימודים שתקעקע את הדעות הקדומות ואת הסטריאוטיפים בדבר תפקידים מגדריים מסורתיים.

הגיע הזמן שישראל תממש את הבטחת היסוד המתנוססת על גבי מגילת העצמאות — ו"תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין".

ד"ר יצחקי היא מנכ"לית נטע — המרכז לפיתוח קריירה, הפועל ליצירת תרבות ניהול המקדמת הוגנות מגדרית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות