מימון תרופות בצו בית משפט יפגע בחולים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מימון תרופות בצו בית משפט יפגע בחולים

בניגוד לוועדת סל התרופות, בית המשפט רואה רק את החולה שהגיע לפתחו - ואינו יכול לראות את המכלול

4תגובות
הפגנה מחוץ לישיבה של ועדת סל התרופות
אמיל סלמן

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב באחרונה את קופת החולים מכבי להחזיר 126 אלף שקל למבוטח חולה סרטן, בעבור מימון תרופה שאינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי. בית המשפט אף ביקש לערער על הנוהג שלפיו חולים נאלצים לממן מכספם תרופות שאינן בסל.

בפסיקה דומה שהתקבלה בקיץ חייב בית הדין את אותה קופה לממן למבוטח תרופה לטיפול בניוון שרירים, ולפני ארבע שנים תמך בית המשפט העליון בפסיקה במימון תרופה (שבינתיים נכנסה לסל) לחולה סרטן. פסיקות אלה אמנם עשויות להיטיב עם המבוטחים כפרטים — אבל מבטאות אקטיביזם שיפוטי, שפוגע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

החל בינואר 1995, עם החלת החוק, זכאי כל תושב בישראל לסל שירותי רפואה הכולל תרופות וטכנולוגיות רפואיות. החוק ודומים לו בעולם מקדמים במשולב שתי מטרות: צדק חברתי ובריאות. קידום הצדק והבריאות מתבטא במתן הזדמנות שווה והוגנת לכל התושבים לקבל, לפי הצורך, טיפולים רפואיים הכלולים בסל — ללא תלות ביכולתם לשלם.

קידום הבריאות מושג גם באמצעות הגנה על התושבים מפני עלייה בלתי־מבוקרת במחיריהם של שירותי הרפואה. התייקרות כזאת עלולה לפגוע בבריאות הציבור באופן נוסף, מכיוון שלצורך מימון טיפולים רפואיים — שהציבור, ולעתים גם רופאים, אינם יכולים לשפוט את נחיצותם ותועלתם — משקי הבית והמדינה עשויים לצמצם את הוצאותיהם על מזון, חינוך וכו', שתורמים גם הם לבריאות טובה.

בהשוואה בינלאומית, סל הבריאות הממלכתי בישראל נדיב ומתעדכן היטב באמצעות ועדת סל ממלכתית. הוועדה מדרגת תרופות וטכנולוגיות חדשות לפי סדר עדיפויות. לסל מתווספות אלה שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ושניתן לממן אותן בתקציב המדינה שיועד לכך. לקופות החולים יש מנגנונים נוספים לעדכון הסל. הן יכולות להכניס לסל שניתן למבוטחיהן תרופה שאינה נכללת בסל הכללי. בנוסף, בכל קופה יש ועדת חריגים שרשאית לאשר, במקרים פרטניים, תרופות שאינן בסל.

תהליך הדירוג של ועדת הסל הוא מורכב ביותר. הוועדה (והקופות) נדרשת לראות לנגד עיניה את צורכי כל האוכלוסייה ואת מכלול הטיפולים שעל הפרק מהיבטים מדעיים, רפואיים, כלכליים, חברתיים ואתיים. בנוסף, התקציב שמקצה הממשלה לתרופות חדשות מבטא סדר עדיפויות חברתי הנוגע לכל תחומי חיינו.

בניגוד לאלה, בית המשפט רואה רק את החולה שהגיע לפתחו, ומטבע הדברים אינו יכול לראות את המכלול. יש אלפי חולים הזקוקים לטיפולים שאינם בסל, אך אינם מגיעים לבית המשפט. בנוסף, מימון תרופה על ידי קופת החולים לפי צו בית המשפט יבוא על חשבון תרופות הנמצאות בסל והחולים הנדרשים להן, ואם בגין הפסיקה תגדל ההוצאה על שירותי רפואה, הדבר יבוא על חשבון דברים חיוניים אחרים. כלומר, הפסיקה אינה הוגנת, אינה מקדמת את בריאות הציבור — ומפירה את הסדר החברתי.

באחרונה שהיתי בקולומביה בשליחות הבנק בעולמי. אחת המשימות שלנו היתה צמצום המעורבות היתרה של בית המשפט במערכת הבריאות המקומית. כ–20% מההוצאה על בריאות בקולומביה — שנחשבת גבוהה בהתחשב בנתוני המדינה — נקבעים בפסיקות בתי המשפט. סיפרו לנו, למשל, על פסיקה שחייבה קופות חולים לממן רכיבה טיפולית על סוס.

אין ספק שפסיקה כזאת יכולה להיות מוצדקת במצבים מסוימים. עם זאת, אין ספק כי לבית המשפט הקולומביאני לא מגיעים העניים המשוועים לטיפול רפואי בסיסי, אלא בעלי היכולת. האחרונים נהנים משירותי רפואה שאינם נופלים מאלה הישראליים, ותביעותיהם מקבלות גיבוי מבעלי עניין. קולומביה מקצה לשירותי רפואה סכום מעבר למוצדק מבחינה כלכלית — ובכל זאת, ההישגים הבריאותיים ירודים. בתי המשפט תורמים לכך.

בפסיקות מסוג זה, בית המשפט הישראלי פתח שער למדרון חלקלק שבו ייכנסו גם בעלי עניין מסחרי. כדי למנוע הידרדרות מהירה ולהגן על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, טוב תעשה המדינה אם תסגור את השער בחקיקה ובהסדרים אחרים.

הכותב הוא פרופסור (אמריטוס) לכלכלה ולמדיניות מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון, ויו"ר תוכנית מדיניות הבריאות של מרכז טאוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות