חברות, הפסיקו לתרום. זה מסוכן - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות, הפסיקו לתרום. זה מסוכן

הנזק שגורמת תעשיית התרומות באמצעות חברות, שהתפתחה בשנים האחרונות בישראל ובעולם, לעתים גדול מתועלתה

12תגובות
אורי לופוליאנסקי
נועם מושקוביץ

בישראל ובעולם מקובל שתאגידים תורמים כסף למגוון מטרות. חוק החברות בישראל קובע בסעיף 11 את העיקרון שתכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה. החוק מציין שניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניינו של הציבור. החוק קובע מפורשות שחברה רשאית לתרום סכום סביר למטרה ראויה — אף אם התרומה אינה במסגרת השיקולים העסקיים.

יש הטוענים כי התאגידים העסקיים מרגישים אשם על כך שהם מנצלים את התשתית החברתית והכלכלית למטרות רווח, וכי התרומה לקהילה היא סוג של כופר. אחרים סבורים שאם לתאגיד עסקי יש כוח, עליו לנצלו לטובתו. משאביו של התאגיד הם חלק מכוחו. בארה"ב חברות תורמות כספים גם למסע בחירות של מועמדים פוליטיים.

אני סבור שתאגידים עסקיים צריכים להתמקד בעסקים ובהשאת הרווח שלהם, ובמיוחד התאגידים הציבוריים שנסחרים בבורסה. הנזק שגורמת תעשיית התרומות באמצעות חברות, שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות בישראל ובעולם, לעתים גדול מתועלתה.

שאלות שעלו בפרקטיקה ובפסיקה בקשר לתרומות של תאגידים, התייחסו בדרך כלל לשאלת "העניין האישי" של בעל השליטה בתרומה של התאגיד. במקום בו יש עניין אישי כזה, יש לאשר את ההחלטה באסיפת בעלי מניות ברוב מקרב הציבור. השאלה הנדונה במאמר זה רחבה יותר, ועוסקת גם במצבים שאין עניין אישי לבעל השליטה, והיא רלוונטית גם לתאגיד שאין בו בעל שליטה.

על החברות התורמות להיזהר, שכן לא פעם התרומות גובלות באזור האפור ולעתים גם השחור של שוחד. דוגמה לכך מהעת האחרונה היא הרשעת ראש עיריית ירושלים בקבלת שוחד — בהפניית חברה לתרומה למוסד יד שרה. פעמים רבות התאגיד מכוון את תרומותיו לקהילה שבה נמצאים מפעליו ומתקניו. סוגים מסוימים של תרומה לקהילה עשויים להיחשב סוג של "שלח לחמך".

ראש הרשות המקומית שבה מתבצעת התרומה יודע על כך, מוקיר זאת ולפעמים גם מנסה להיטיב עם התאגיד התורם. סגירת מעגל של "שלח לחמך" בתמורה שניתנת לתאגיד בהמשך, עלולה להיכנס לטריטוריית השוחד. לעתים תרומות של תאגידים משמשות להעצמת כוחם ותדמיתם של בעלי השליטה או של המנהלים, ועל הדירקטוריונים להיות מודעים לכך. איני נגד תרומות, ואיני פוסל כל תרומה שהיא — אבל יש לנהוג בהן מנהג זהירות.

אנסה להיתלות באילן גבוה, אבל נמוך קומה (152 ס"מ), ששמו מילטון פרידמן. בנושא התרומות טען הכלכלן האמריקאי כי התאגיד צריך להשיא את רווחיו ולשלם מס כדין, וכי תרומות הן לא מעניינו. לגישתנו, מי שצריכה לעזור לנזקקים היא המדינה, מתוך תקציבה. יתר על כן, למנהלים אין מיומנות מיוחדת בחלוקת תרומות וסיוע. עדיף שתאגידים ישלמו מס כדין ויסמכו על מנגנוני המדינה בהקשר זה. תופעת לוואי נוספת לתרומות היא בריחת המדינה מאחריותה הישירה לסייע למי שזקוק לכך, בהנחה שיש כבר מי שמטפל בבעיה (התורם).

תרומה נקייה יותר היא של יחידים ושל בעלי החברות בעצמם, כמו התרומות המהותיות של המשפחות עופר ואריסון לבית החולים איכילוב — ועל כך יש להוקירן. תאגידים שתורמים צריכים לכוון את תרומתם למוסדות מרכזיים במדינה, כמו בתי חולים ומוסדות תרבות ארציים. תרומה אפשרית באזור הפעולה של התאגיד היא לחונכות לתלמידים או סיוע לקשישים, באמצעות עובדי התאגיד באזור.

עו"ד חודק הוא ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות