מה צריך לעשות עם הגז ולמה חשוב תמהיל האנרגיה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה צריך לעשות עם הגז ולמה חשוב תמהיל האנרגיה

המדיניות הנוכחית של הפחתת השימוש בפחם תוך שימוש מוגבר בגז טבעי היא אופטימלית למשק הישראלי ■ כדי ליישמה על הרגולטורים ולעודד הקמת תשתיות ולקבל החלטות תומכות שמתחשבות גם במכלול התועלות במשק

8תגובות
מאגר לווייתן
אלבטרוס

המדיניות הנוכחית של הפחתת השימוש בפחם למינימום תוך שימוש מוגבר בגז טבעי ופיתוח אנרגיות מתחדשות היא אופטימלית למשק הישראלי ותואמת את המגמה בעולם המערבי. כדי ליישמה על הרגולטורים והגופים הסטטוטוריים לעודד הקמת תשתיות ולקבל החלטות תומכות שמתחשבות גם במכלול התועלות במשק ולא רק לגופים המפוקחים.  

גז טבעי נוצר בתהליך שנמשך מיליוני שנים, ואף שקיומו היה ידוע מאז העת העתיקה לא התאפשר בו שימוש מסחרי נרחב. השינוי הגיע לפני כ-80 שנה לאחר שיפור בטכנולוגיות של ריתוך, מטרולוגיה, ופיתול צינורות שהוזילו את הציוד והצנרת ואיפשרו הפקה והעברה של הגז לשימוש בהיקף מסחרי. דחיפה נוספת לשימוש בגז הטבעי היתה תגלית המאגר הגדול ביותר באירופה - כרונינגן (הולנד) ב-1959. בשל גודלו אי אפשר היה להתעלם מהתועלות הרבות שלו. כך נהפך הגז למקור אנרגיה אידיאלי.

בישראל התגלה גז בהיקף משמעותי ב-1999. אם הוא היה מתגלה במועד מוקדם יותר, לפני שהכלכלה במדינה התייצבה, אולי היה גורם לשאננות, כמו מדינות כושלות אחרות, שהסתמכו על רווחים ממשאבי טבע כבסיס עיקרי לכלכלתם. ההיסטוריה מלמדת כי נפט וגז, בהיקף גדול ביחס לכלכלת המדינה, נוטים להביא איתם שחיתות, משטרים אוטוקרטיים והלך רוח לאומני ומתריס (למשל בוונצואלה). הכנסות גבוהות מנפט וגז עלולות לגרום לעלייה בשער המטבע ולהוביל לכך שמגזר אחד פוגע בתנאי המסחר של המשק כולו. ישראל תוכל להפיק תועלת מהיתרונות שגז טבעי מקומי יכול להביא: הפקת הגז טבעי היא כיום כ-0.5% מהתמ"ג של ישראל (ותורמת עוד כ-1% בחיסכון יבוא), ועם הגידול העתידי בצריכה וביצוא, תרומתו תהיה בהיקף של 2%-3% מהתמ"ג. בנוסף לתועלות סביבתיות, הגז מניב תרומה כלכלית נאה.

עלינו להודות גם על כך שמאגרי הגז לא התגלו בישראל בעוד עשרות שנים, שכן במועד מאוחר יותר הצורך בו היה הולך ופוחת. אף שאנו נמצאים בעידן הזהב של הגז, אנרגיות מתחדשות משלבות היום בעולם בקצב מוגבר ומפותחות גם טכנולוגיות לאחסון אנרגיה. אם בעבר, העיקרון של חלוקה בין-דורית הנחה אותנו לשמור מאגרי דלקים מתכלים, הרי שרוב האנרגיה שבה ישתמשו הדורות הבאים תהיה חשמלית שתופק בעיקר מאנרגיות מתחדשות שיתבססו על טכנולוגיות אחסון חשמל בקלות ובזול.

במבט על ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשורים הקרובים, אנו סבורים שיש לבסס את המשק על גז טבעי ואנרגיה מתחדשת כשחלק מתמורת הגז תועבר לדורות הבאים באמצעות "קרן העושר הריבונית", לצד כלכלה משופרת וסביבה נקייה יותר.

ב-2015, כ-45% מהיקף ייצור החשמל היה בפחם. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, החליט לצמצם בהדרגה את השימוש בפחם ב-15% ב-2016 וב-20% ב-2017. בפועל השימוש צומצם ב-17% ו-24%, בהתאמה. באוגוסט 2016, הכריז השר כי יחידות 4-1 בתחנת הכוח חדרה יושבתו ב-2022 וייצור החשמל מגז יגיע ל-85%.

יובל שטייניץ
מרק ישראל סלם

לתרגם את המדיניות לפעילות

רשות החשמל – הרגולטור הקובע את תעריפי החשמל אמון על הבטחת מחיר מינימלי לצרכנים ולכן מחשב את עלות הייצור הישירה (ולא את העלות למשק). ב-2016, עלות האנרגיה לייצור קוט"ש מגז טבעי ליחפ"ים היתה 12.1 אגורות  ולחח"י -15.2 אגורות,  לעומת 11.2 אגורות לייצור בפחם.

רשות החשמל קבעה, בין היתר משיקולי עלות עבור חברת החשמל, כי מ-2022 ייוצר עד 67% מהחשמל מגז ולפחות 23% מייצור החשמל עדיין ייוצרו מפחם מיובא (היתרה מאנרגיה מתחדשת). ואולם, החישוב הכלכלי אינו כולל את הכנסות המדינה ממסים על הגז המופק בישראל ואת העלויות והנזקים הסביבתיים של השימוש בפחם. הפגיעה הסביבתית נגרמת מכיוון שייצור חשמל מפחם פולט כפול מכמות הפחמן הדו-חמצני לעומת ייצור מגז, פי 120 גופרית דו-חמצנית (פי 33 עם סולקנים) ופי 7 חלקיקים.

ב-2017 עלה מחיר הפחם (מכ-50 לכ-90 דולר לטון) והפך את השימוש בגז לזול יותר אפילו ללא התחשבות בהכנסות מהמיסים על הגז.  בפברואר 2018, הועלה שיעור הבלו על פחם (מ-45.4 ל-102 שקל לטון) והגדיל את היתרון הכלכלי להפסקת השימוש בו.

על המדינה ורשות החשמל להתחשב בעלויות הפחם/גז למשק כולו (כולל מיסוי ועלויות סביבתיות) ולא רק על מחירם עבור יצרני החשמל. יותר מכך, עליהן להחליט על הפסקת השימוש בפחם כשאספקת הגז תאפשר זאת.

ב-2016 היתה יכולת הייצור בגז של המשק 11,231 מגה-וואט. אם מאגרים נוספים היו מחוברים למשק ניתן היה לייצר 99% מצרכי החשמל מגז. גם ב-2020 (עם הפעלת התחנות הנמצאות כיום בהקמה ומימוש תחזיות הביקוש) ניתן יהיה לספק את צרכי החשמל באמצעות גז כמעט בכל השעות בשנה. אבל עדיין נזדקק לתשתיות הולכה לגז ונקודות הצריכה.

רשות הגז הטבעי - מערכת ההולכה כוללת כ-650 ק"מ שיתקשו לספק את הצריכה העתידית שתכלול הסבת תחנות הפחם ושימוש מוגבר בגז בדרום הארץ.

עד סוף 2019 לא ניתן להגדיל את השימוש בגז בגלל העדר חיבור של מאגרי הגז למערכת ההולכה. ואולם עם חיבור לווייתן ולאחר מכן מאגר כריש ובהינתן מצוף הגט"ן, המשק יהנה מיתירות באספקת גז שתאפשר הכפלת היקף הצריכה וייצור רוב החשמל בגז ואנרגיות מתחדשות.

מאגר כריש
AMIR COHEN/רויטרס

ההחלטה על הרחבת תשתית ההולכה דרומית לקריית גת נדחתה ולא ניתן יהיה לספק גז לתחנות כוח ו/או למפעלים חדשים. תשתיות הולכת הגז לתחנות הפחם אינן מוקמות (הרחבה מקריית גת לתחנת הפחם באשקלון וקו חדש לתחנות הפחם בחדרה). הקווים יושלמו כארבע שנים לאחר החלטה על הקמתם.

הפעלת תחנות הפחם באמצעות גז כדאית (עד הקמת תחנות חדשות ויעילות) למרות יעילותן האנרגטית הנמוכה (38%), להפחתה מידית של זיהום האוויר ופליטות גזי החממה ולביטחון אנרגטי - הפעלת התחנות בספיקה מינימלית תשמור על הדודים חמים ותאפשר לתחנות לחזור לעבוד באמצעות פחם תוך כארבע שעות במקרה חירום או במצב של תקלה משביתה במערכת הגז.

ומה בעולם? ב-6 בפברואר החליט האיחוד האירופי לצמצם את השימוש בפחם. בריטניה, למשל, המפיקה פחם ומייבאת כ-50% מצריכת הגז, החליטה להפסיק כליל את השימוש בפחם עד 2025.

בישראל, צמצום השימוש בפחם (המיובא) והגדלת השימוש בגז טבעי (המופק כאן) יתרום לאיכות הסביבה, לבריאות, יגדיל את הכנסות המדינה ממסים, יגדיל את התמ"ג, ישפר את הביטחון האנרגטי ויגדיל את התחרותיות בשוק הגז ובשוק החשמל.

"ועדת צמח" הגדירה תקופה של חמש שנים (שיסתיימו ביוני 2018) לביצוע שינויים במדיניות. אנו תקווה ש"ועדת אדירי", שמונתה כדי להתוות את דרכי הפעולה העתידיים, תתייחס, בנוסף למדיניות המומלצת גם לאופן יישומה: לשנות את תמהיל האנרגיה הלאומי ליותר גז ומתחדשות וללא פחם, להשקיע בתשתיות (הולכה וחלוקה), לעודד ביקוש לגז בתעשייה ובתחבורה ולאפשר ייצוא ככל שניתן.

מס/בלו על פחם, או כפי שמכונה בעולם "מס פחמן" הוא מרכיב יסודי בתוכניות האנרגיה בכל העולם, או שהגדירה ענקית האנרגיה העולמית BP בתוכניתה השנתית ל-2018: "מיסוי הפחם מיטיב עם כולם: ספקים וצרכנים". כך גם בישראל העלאת הבלו על הפחם תקטין את השימוש בו, תפחית את הזיהום לרווחת בריאות הציבור, תגביר את השימוש בגז לטובת הפעילות המקומית וגם תגדיל את הכנסות המדינה שממסה את הגז המקומי בשיעור גדול יותר יחסית לפחם המיובא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות