האתגר של החברות בעידן הדיגיטלי - זירת הדעות - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר של החברות בעידן הדיגיטלי

כיום יש צורך להעריך שווי של נכסים לא־מוחשיים, ולכן מאזן ודו"ח רווח והפסד אינם משקפים נאמנה את ערך החברה

4תגובות
מכונית אובר בבירמינגהאם
DARREN STAPLES/רויטרס

השימוש הגובר במובייל ובדיגיטל בעולם של טכנולוגיה המתפתחת בקצב מהיר, מחייב את כל החברות במשק להשקיע בחדשנות, ולהתאים עצמן במהירות לעידן הדיגטלי. ההשקעה בדיגיטל אינה פשוטה ודורשת הבנה ומשאבים רבים. לעומת זאת, החזר ההשקעה בדיגיטל אינו בהכרח מהיר.

דוגמה לחברה המושתתת על דיגיטל היא אובר. אובר מספקת שירותי קריאת רכבים דרך האינטרנט ברחבי העולם, ומאפשרת יצירת קשר והסעה בתשלום בין נהגים לנוסעים. החברה מתכננת לצאת להנפקה בשווי של כ–50 מיליארד דולר ב–2019. החברה עדיין פרטית וחושפת את נתוניה לציבור: אובר הפסידה 2.8 מיליארד דולר ב–2016, הפסד שעלה ב–2017 ב–61%, ל–4.5 מיליארד דולר.

בחשבונאות המסורתית, זו שנבדקה אמפירית בארה"ב כבר ב–1968, לחבילת הדיווח הכספי של החברות יש משקל משמעותי בהעברת אינפורמציה על מצבה הפיננסי של החברה למשקיעים וגם לנושים השונים. המשקיעים בשוק ההון מחכים בכליון עיניים לאינפורמציה המתפרסמת בדו"חות הכספיים, ובמקרים שבהם חברות מדווחות על אזהרת הפסד, שוק ההון מגיב מיד באופן שלילי ולעתים התגובה נמשכת זמן רב (עד שלושה חודשים).

על אף האמור, במקרה של אובר ושל חברות דיגיטליות דומות (טוויטר, פייסבוק), המצב שונה לחלוטין. השוק מתעלם מהדיווחים על הפסדים ומתמקד בהבנת השווי של הנכסים הבלתי־מוחשיים. תופעת הדיגיטל שהולכת ותופסת חלק משמעותי גם בחברות מסורתיות, מחייבת חשיבה מחודשת, כפי שהציע פרופ' ברוך לב בספרו ״The End of the Accounting“ שיצא לאור ב–2016.

במקרים של חברות עם נכסים בלתי־מוחשיים ומבוססי פלטפורמות דיגיטל, קיים צורך אמיתי במודל שיתמחר את הנכסים הבלתי־מוחשיים באופן שונה, שייתן ביטוי להשקעה באותם נכסים ולא יסווג אותם כהוצאה בדוחות הכספיים. אנו חיים בעולם שמתקדם ומתבסס על נכסים בלתי־מוחשיים, שאותם לא ניתן להעריך בעזרת הכלים של החשבונאות המסורתית. החשבונאות המסורתית נבנתה בראייה שמרנית, כך שהחשיבה היתה על הדרך להפחתת ערך הנכס. כיום, בעקבות המהפכה הטכנולוגית, קיים צורך להעריך את היתרון בתשואה לגודל של הנכסים הלא־מוחשיים, ולכן המאזן (דו"ח על המצב הכספי) ודו"ח הרווח וההפסד לא משקפים נאמנה את ערך החברה.

אין ספק כי ההשקעה בדיגיטל הכרחית, ובכל זאת יש לשים לב לכך שמנכ"לים רבים אינם ממהרים להשקיע בדיגיטל. הסיבה לכך נובעת מההשפעה על התגמולים שלהם. לאופן שבו ההשקעות בדיגיטל מוצגות כיום בדו"חות הכספיים יש השפעה מיידית שלילית על שורת הרווח בדו"חות רווח והפסד. ואם כך הדבר, הבונוס של המנכ"ל, שנקבע כפונקציה של רווחי החברה, יושפע מיידית לרעה.

כעת, מכיוון שאין מודל חשבונאי אחר — וקשה להאמין שיהיה כזה בקרוב — נכון יהיה לבקש מאותן חברות כמה שיותר אינפורמציה מעבר לזו הניתנת בדו"חות הכספיים, כמו נתוני המודל עסקי, הכנסות פר לקוח, אחוז נטישת לקוחות ופרישה גיאוגרפית של לקוחות.

הכותבת היא ד"ר, רואת חשבון, ראש החוג לחשבונאות, חברת מועצת רואי החשבון ודירקטורית בחברות ציבוריות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם