רפואה או היי־טק: הבחירה המושכלת של מועדון ה-740 - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפואה או היי־טק: הבחירה המושכלת של מועדון ה-740

השינוי בעולם התעסוקה משתקף בבחירות של הסטודנטים המצטיינים ■ הגברים היהודים שכיכבו בבחינה הפסיכומטרית כבר לא רוצים רפואה אלא היי־טק, בעוד הערבים - גברים ונשים כאחד - בוחרים כמעט רק ברפואה ■ ייצוג הנשים בהנדסה ובהיי־טק ממשיך לדשדש

71תגובות
פקולטה לרפואה הדסה עין כרם
אייל טואג

"האנומליה הישראלית, שבה כל המבריקים שמוציאים ציון של 740 ויותר במבחן הפסיכומטרי רצים ללמוד רפואה, נראתה לנו תמיד בזבוז משאבים לאומיים משווע. במקום שכל המוחות המבריקים יפנו לפוליטיקה, מחקר מדעי וטכנולוגי או אמנות — תחומים שבהם נדרשת חשיבה יצירתית ופורצת דרך — הם מתבזבזים כרופאים, מקצוע שדורש כישרון, אך ודאי אינו מחייב מוחות מבריקים דווקא".

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

את המשפט הזה פירסמנו לפני כחודש, כפתיח למאמר שדן בממצאים חדשים לגבי שכרם המופלג של הרופאים בישראל — 66 אלף שקל בממוצע בחודש, שמתוכם 47 אלף שקל מרפואה ציבורית. היה מאוד לא נבון מצדנו לכתוב זאת, משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שיותר משהרופאים כעסו על הנתונים בדבר שכרם הגבוה — נתונים השומטים את הקרקע מתחת לטענה כי הם מקופחים בשכרם — הם השתוללו מזעם על כך שהעזנו לטעון שהעוסקים ברפואה אינם צריכים להיות גאונים. מתברר שפגענו בציפור הנפש של העוסקים בענף, והמשפט הבודד (והלא־מאוד־חשוב) הזה משך יותר תשומת לב מאשר הנתונים עצמם.

הסיבה השנייה, והרצינית יותר, היא הערה מקצועית שקיבלנו מהדס פוקס, חוקרת במרכז טאוב. פוקס העירה לנו שאנחנו טועים עובדתית, וכי לא נכון לומר שמרבית המבריקים החברים ב"מועדון ה-740" בוחרים ברפואה — לפחות ככל שמדובר בגברים יהודים.

התפלגות תחומי הלימוד לסטודנטים עם ציון פסיכומטרי 740 או יותר, ב-2014-2012

נמנעות מהיי־טק

לפי הנתונים שריכזה פוקס, רק 16% מהגברים היהודים שמקבלים ציון 740 ויותר במבחן הפסיכומטרי בוחרים ללמוד רפואה. מבחינת הסטודנטים היהודים המצטיינים, רפואה הוא המקצוע השלישי בלבד במידת הפופולריות שלו, וקודמים לו הנדסה (24%) ומקצועות המדע (21%). מחשבים ומתמטיקה הם הבחירה הרביעית של היהודים המצטיינים, העדפתם של 14% מהמצטיינים — כמעט כמו שיעור הבוחרים ברפואה.

בסך הכל, מקצועות ההיי־טק, ההנדסה והמדע (STEM) מושכים אליהם את עיקר הסטודנטים היהודים המצטיינים, וכמעט 70% בוחרים בהם. מהבחינה הזאת, נראה שבקרבם אין בזבוז משאבים לאומיים.

התמונה משתנה כאשר בוחנים קבוצות מגדר ולאום אחרות. כך, אצל הסטודנטיות היהודיות המצטיינות, רפואה היא עדיין הבחירה הראשונה — 27% בוחרות בתחום, אבל בפער קטן לעומת מקצועות המדעים (22%). לעומת זאת, הן ממשיכות בנטייתן המגדרית המטרידה של הימנעות ממקצועות ההיי־טק, כשייצוג הנשים המצטיינות בהנדסה (12%) ובמתמטיקה־מחשבים (7%) ממשיך להיות נמוך מאוד.

כאשר עוברים לבחון את הבחירות של הסטודנטים הערבים המצטיינים, התמונה משתנה באופן דרמטי אף יותר. אצלם, רפואה היא הבחירה הראשונה באופן מובהק — 39% מהגברים הערבים בוחרים במקצוע, הרבה יותר מכל מקצוע אקדמי אחר, וכך גם 34% מהנשים הערביות המצטיינות. אצל האחרונות זוהי בחירה שנייה רק למקצועות המדעים (38%), הנהנים משיעור גבוה של ערביות מצטיינות הבוחרות בלימודי הכימיה והביולוגיה.

כמו אצל יתר חבריהם ללימודים, גם הבחירה של מצטיינים בעלי ציון 740 ויותר בבחינה הפסיכומטרית אינה נטולת אילוצים. מיעוט המקומות בבתי הספר לרפואה בישראל מביא לכך שגם בתוך קבוצה זו יש כנראה מי שרצו ללמוד רפואה אך לא התקבלו, ולכן נאלצו להתפשר על תחום לימודים אחר. עם זאת, ניתן להניח כי רוב המצטיינים זכו להתקבל למקצוע המועדף עליהם, ולכן המגוון הגדול של תחומי הלימוד מעיד קודם כל על השוני בהעדפות.

שיעור הסטודנטים מכל קבוצה (מקובצים לעשירונים), לפי הישגים
פסיכומטריים

נוהרים לרפואה

גברים יהודים מצטיינים פונים ברובם למקצועות ה-STEM, בהבינם כי אלה, בעיקר ההיי־טק, מקצועות העתיד, עם פוטנציאל ההשתכרות הגבוה ביותר. בנוסף, אין חשש כי המקצועות האלה ייעלמו עם חדירתה של הבינה המלאכותית. להפך — הם ייהנו מפריחתה בהיותם אלה שמפתחים אותה.

מחקר שנערך השנה באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בחן את השכר הממוצע של בוגרי תארים אקדמיים שונים, וסימן את מדעי המחשב, הרפואה וההנדסה כשלושת המקצועות שבוגריהם מרוויחים במובהק את השכר הממוצע הגבוה ביותר. מבחינת הגברים היהודים המצטיינים, הבחירה במקצועות האלה מושכלת אפוא הן בהיבט של גובה השכר, הן לאור הוודאות כי המקצוע יישאר מבוקש ומשתלם גם בעתיד.

שלוש הקבוצות האחרות סוטות מהבחירה המתבקשת של הגברים היהודים, ככל הנראה בשל חסמים שונים. כך, בולטת ההיעדרות הכמעט מוחלטת של נשים מלימודי ההנדסה והמחשבים — אף המוכשרות שבהן, בעלות ציון פסיכומטרי של 740 ויותר. היעדרות זו זועקת לשמים דווקא במקרה של הנשים הערביות, לאור העובדה שבלימודיהן בתיכון בוחרות התלמידות הערביות בהמוניהן במקצועות המדעיים.

בקרב תלמידות תיכון שהשלימו בגרות מלאה, רק 39% מהיהודיות (הלא־חרדיות) למדו מדעים, מהן 16% במגמה הנדסית־ריאלית (כלומר, שאינה ביולוגיה או כימיה). לעומת זאת, בקרב הערביות (לרבות הבדואיות) שהשלימו בגרות מלאה, שיעור הלומדות מדעים בתיכון נע בין 74% ל–85%, ושיעור הלומדות במגמה הנדסית־ריאלית גבוה מ–30% (רק אצל הבדואיות השיעור עדיין נמוך, 11%).

בנוסף, הצעירות הערביות נמצאות בעיצומה של מהפכה תרבותית־השכלתית: שיעור זכאותן לבגרות כמעט הוכפל ב-15 השנים האחרונות, וכיום הוא גבוה משמעותית משיעור הזכאות של גברים — יהודים וערבים כאחד — וכבר קרוב מאוד לשיעור הזכאות של הנערות היהודיות.

גם בנטרול הרקע החברתי־כלכלי החלש יחסית שממנו הן מגיעות, המחקר של פוקס מלמד כי שיעור זכאותן לבגרות של נערות ערביות גבוה בהרבה מהמצופה — אף מזה של הנערות היהודיות. זאת, כאמור, אף שהן בוחרות במקצועות המדעיים, הנחשבים קשים יותר.

ואולם משום מה, כל השאפתנות הזאת נעצרת בשערי האקדמיה. ממוצע הציונים של הערבים בבחינה הפסיכומטרית, גברים ונשים כאחד, מפגר אחרי זה של היהודים, והנטייה שלהם היא לפנות למקצועות נחשבים פחות. אפילו המצטיינים שבהם נזהרים מלנסות ולהתקבל למקצועות ה–STEM הנחשקים, ותחת זאת בוחרים בהמוניהם ברפואה. עם זאת, בהקשר הזה פוקס מזהה שינוי מגמה בשנים האחרונות, כשיותר סטודנטים ערבים מעזים לבחור במקצועות המדעים וההנדסה. אלא שהנטייה הגוברת הזאת נעצרת בעשירון העליון, והמצטיין יותר, של אוכלוסייה זו.

מקצוע משנה את פניו

מדוע המצטיינים הערבים מעדיפים את הרפואה על פני מקצועות ההיי־טק? יש לכך כמה הסברים. רפואה היא מקצוע יוקרתי, שמעניק לעוסק בו מעמד מכובד בקהילה, בלי קשר לשכר. בנוסף, ברפואה מובטח לערבים מקום עבודה וגם שכר מוגדר, שכן מערכת הרפואה הציבורית קולטת אותם לשורותיה בקלות.

גם מבחינת השכר, הבחירה של המצטיינים הערבים אינה בלתי־מושכלת. לפי המחקר של פוקס, פוטנציאל ההשתכרות של הערבים בתחום הרפואה טוב מאשר במקצועות ההנדסה, שכן שכר הרופאים מובטח בהסכמים קיבוציים בעוד בהיי־טק השכר נקבע במשא ומתן אישי.

כמו כן, הערבים הבוחרים בלימודי הנדסה נוטים לבחור במקצועות המכניסים פחות (הנדסה אזרחית), ועדיין נמנעים מתת־התמחויות בתכנות והנדסת מחשבים. זאת, בין השאר, בשל הקושי להשתלב בחברות היי־טק במקצועות האלה. עם זאת, כפי שפוקס מציינת, בשנים האחרונות רואים נטייה גוברת של סטודנטים ערבים מצטיינים לבחור בליבת מקצועות ההיי־טק.

ומה כל זה אומר לגבי קרנו של מקצוע הרפואה? לאור המחסור העצום ברופאים בישראל, והשכר הממוצע הגבוה שלהם כיום, אין כנראה סיבה לדאגה באשר לטיב ההיצע של מועמדים בתחום, אולם ברור שהמקצוע משנה את פניו ונהפך נשי יותר וערבי יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות