מה באמת קורה במועצות הדתיות? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה באמת קורה במועצות הדתיות?

שקיפות במועצות הדתיות היא מהלך חיוני, שיאפשר פיקוח ציבורי מסודר וצמצום תופעות של שחיתות ומינהל לא תקין

2תגובות
דת יהודית חרדים
AP

כשחוק חופש המידע נחקק ב–1998, בודדים הבינו איזו מהפכה התרחשה. נדרשו לה כמה שנים להרים את ראשה. כשהתחילו ארגוני החברה האזרחית לחקור מה קורה במועצות הדתיות — גוף עצמאי, מוניציפלי, העוסק בהסדרת ענייני הדת במועצות השונות — ניתן היה ללמוד חיש מהר שאצלן רב הנסתר על הגלוי.

בשנתו ה–20 של חוק חופש המידע, נראה כי המונח "שקיפות" כבר אינו זר במחוזותינו. יותר ויותר ארגונים אזרחיים, נבחרי ציבור, עיתונאים ואזרחים פרטיים רואים בחוק זה כלי עבודה בסיסי. אנשי ציבור רבים קוראים לקידום שקיפות, לעתים מן השפה אל החוץ, תחת כל עץ רענן. אבל אותה הכרה בחשיבות השקיפות בקרב הציבור נוגעת, בעיקר, לשלטון המרכזי — משרדי הממשלה השונים. מרבית בקשות חופש המידע מוגשות לשלטון המרכזי, ולא ליתר הרשויות שכפופות גם הן לחוק. בין אלה נמצאות גם המועצות הדתיות.

תקציביהן של המועצות הדתיות מובטחים ואינם תלויים ברשויות המקומיות, אף שרובם מגיעים מהן. המועצות מספקות את שירותי הדת המקומיים, שהם חלק נכבד משירותי הדת של המדינה. בין השאר, הן אחראיות על מתן תעודות כשרות, רישום לנישואים, תפעול מקוואות ועירובין ותקצוב פעילויות תרבות תורנית. למרות חלקן הרחב בחיי הדת בישראל, הן לוקות בחסר בכל מה שקשור לשיתוף הציבור ולשקיפות. המועצות אינן כפופות למועצת הרשות המקומית, וברובן אין אפילו גוף מפקח, בניגוד לחוק. במקום זאת, במועצות הדתיות יש ממונים מטעם השר לשירותי דת, שאינם מייצגים את הציבור.

בעוד ברשויות רבות הגשה של בקשת חופש מידע היא פעולה פשוטה, המועצות הדתיות נותרו מאחור. כדי לחשוף מה מתרחש בהן, לא פעם יש צורך בשליחת פקס או מכתב בדואר. אין כל זכר לדיגיטציה ששטפה גם את המגזר הציבורי. בחלקן אין ממונה על יישום חוק חופש המידע, בניגוד לחוק, ורובן לא שמעו מעולם על החובה שלהן לשתף את הציבור במידע בסיסי, כמו הצעת התקציב השנתי או רשימת הגופים הנתמכים על ידן.

מהטעם הפשוט הזה, וכדי לגלות מה בעצם עושות המועצות הדתיות עם הכסף של כולנו ועם הסמכות שניתנה להן, בתנועה לחופש המידע ובנאמני תורה ועבודה החליטו לרדת לעומק הנושא ולבחון את המתרחש במועצות הדתיות. יש לציין כי לפחות ברמה ההצהרתית, המשרד לשירותי דת נרתם לחלוטין למשימה זו. בדיון מיוחד שנערך בוועדת השקיפות בכנסת בנושא השקיפות במשרד לשירותי דת, הצהיר מנכ"ל המשרד, עודד פלוס, כי הוא רואה זאת כחלק מתפקידו לחשוף את המועצות הדתיות לציבור, על פי חוק חופש המידע.

חשיפה של המועצות הדתיות היא מהלך חיוני — לא רק כדי להבטיח שאלה לא יתנהלו כמערב הפרוע, אלא גם כדי שהציבור יוכל ללמוד על האופן שבו פועלים מי שאמורים להפעיל את הפן היהודי במדינה יהודית ודמוקרטית, תוך שמירה על הפן הדמוקרטי. בנוסף, שקיפות תאפשר פיקוח ציבורי במקומות שבהם אין כיום פיקוח מסודר של נציגי ציבור, ותצמצם בהכרח תופעות של שחיתות ומינהל לא תקין — שלצערנו, נראה שמתרחשות בחלק מהמועצות הדתיות. חשיפת מידע ושקיפות יועילו לחיזוק שירותי הדת ולמניעת שימוש לרעה בהם על ידי בעלי אינטרסים. כדי להבטיח שהמידע ייחשף לציבור במהירות וביעילות המרביים, דרוש שיתוף פעולה בין החברה האזרחית, משרדי הממשלה הרלוונטיים והכנסת, שיביא את האור גם אל המועצות הדתיות.

עו"ד סדן הוא היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע; פרנק הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות