רגולטור בישל דייסה, ולקשישים לא נשאר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגולטור בישל דייסה, ולקשישים לא נשאר

זה נשמע מצוין לומר לציבור, "ממחר תוכלו לקבל כסף", אבל החולה הסיעודי או בני משפחתו, לא יוכלו לנהל את כל הלוגיסטיקה המורכבת של תשלום השכר למטפל, דמי הביטוח הלאומי וימי החופשה

7תגובות
שני עובדי סיעוד מוליכים מטופלים בכיסאות גלגלים
מוטי מילרוד

חודשיים וחצי חלפו מאז יצאה לדרך רפורמת ביטוחי הסיעוד, שביטלה את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, ועוד לפני שהציבור הספיק לעכל את ההשלכות החמורות, נוחתת על ראשנו רפורמת סיעוד נוספת - שעניינה הגמלאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

נכון להיום, הביטוח הלאומי מחלק את המטופלים הסיעודיים בישראל לשלוש קבוצות על פי דרגת נזקקותם לשירותי סיעוד. רפורמת הסיעוד החדשה קובעת כי המטופלים יסווגו מעתה בשש קבוצות במקום שלוש. על פניו, זאת חלוקה נכונה שתאפשר להקצות את המשאבים באופן נכון יותר — כך שמטופל סיעודי נזקק יקבל יותר, ואחרים יקבלו פחות.

אלא שרפורמת הסיעוד החדשה פוגעת מראש באופן קביעת דרגת הסיעוד של מטופלים עיוורים, מטופלי דיאליזה וקשישים בודדים בני יותר מ–90. כל מי שמשתייך לאחת מקבוצות המטופלים האלה יקבל לאחר הרפורמה פחות ממה שהוא מקבל כיום. מדובר בסכומים משמעותיים עבור המטופלים והמטופלות, ובפגיעה קריטית באיכות חייהם ובבריאותם.

הרפורמה החדשה עוסקת גם בתשלומים לחברות הסיעוד. על פי הכללים החדשים, חלק מהמטופלים הסיעודיים יוכלו לבחור בין קבלת שירותי סיעוד בפועל, כפי שקורה כיום, לבין קבלת גמלה כספית חודשית. זהו צעד פופוליסטי שיאפשר לרגולטור או לפוליטיקאי שעומד מאחוריו לזקוף לזכותו כמה נקודות. אבל האם זה באמת טוב?

נכון שחברות הסיעוד המתווכות בין עובד הסיעוד למטופל גוזרות קופון שמן, אלא שגם כאן — כמו ברפורמת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים — עולה השאלה: מדוע דרכו של הרגולטור היא לשפוך את התינוק עם המים? האם המטופל יוכל לנהל משא ומתן טוב יותר עם מטפל סיעודי כזה או אחר, לעומת חברת סיעוד שזה עיסוקה? האם החולה הסיעודי או בני משפחתו, ככל שישנם כאלה, יוכלו לנהל את כל הלוגיסטיקה המורכבת של תשלום השכר, דמי הביטוח הלאומי וימי החופשה, ולדאוג לממלא מקום לימי חופשה ומחלה, ולכל שאר הזכויות הסוציאליות?

ודאי שלא. אבל זה נשמע מצוין לומר לציבור, "ממחר תוכלו לקבל כסף".

וזה לא הכל: תמיד יש חשש כי כאשר מטופל סיעודי שתלוי באחרים מקבל כסף, הכסף הזה ימצא דרכו למקומות לא ראויים. זה לא כך ברוב המקרים, ואין ספק שרוב המשפחות הן טובות, תומכות והוגנות, וישקיעו את הכסף כדי לסייע לבן המשפחה הסיעודי — אבל הניסיון הרב שנצבר בהקשר זה מלמד כי לא מעט עלולות לפעול אחרת.

לצערנו, רפורמת גמלאות הסיעוד שמצפה לנו אינה מיטיבה עם ציבור הקשישים בישראל. הרצון של מקבלי ההחלטות לקטוף באופן מיידי את פירות החלטותיהם, שנובע בעיקר משיקולים פופוליסטיים, גבר על שיקול דעת הגיוני ועל מציאת פתרון נכון מבחינה מקצועית, שיסייע באמת למטופל הסיעודי ולבני משפחתו.

ד"ר פרישמן הוא מומחה בביטוחי סיעוד ובריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות