הנשים הערביות משכילות יותר - אז למה הן עדיין לא מוצאות עבודה?

חשוב להעניק ייעוץ לתלמידות ערביות בתיכון, להפנות את תשומת לבן לעודף בעלי התארים בחינוך ולכוון אותן לבחירה בתחומים שיש להם דרישה בשוק העבודה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטיות באוניברסיטה העברית
סטודנטיות באוניברסיטה העבריתצילום: אוליבייה פיטוסי

שיעור התעסוקה של הנשים הערביות (בגילי 25–64) היה 34% ב–2017. זהו שיעור נמוך לא רק בהשוואה לנשים יהודיות, שמגיעות לתעסוקה כמעט מלאה, אלא גם ביחס ליעד הממשלתי שנקבע לתעסוקת נשים ערביות — 41% עד שנת 2020.

מחקר שפירסמנו באחרונה במרכז טאוב מראה כי הישגיהן הלימודיים של נשים ערביות השתפרו מאוד בשנים האחרונות. מגמה חיובית זו חשובה בעיקר משום שלהישגים לימודיים יש השפעה רבה על התעסוקה. נשים ערביות בעלות תואר אקדמי מועסקות בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה שאין להן תואר. עם זאת, עדיין יש חסמים רבים העומדים בפניהן.

החדשות הטובות הן ששיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב נשים ערביות מתקרבים לאלה של היהודיות, ואף עולים עליהם כשמביאים בחשבון משתנים הקשורים לרקע חברתי־כלכלי. יותר מ–70% מהערביות הזכאיות לתעודת בגרות למדו בתיכון במגמות מדעיות־הנדסיות — תחומים שפותחים פתח לעבודה בשכר גבוה בעתיד. גם שיעורי ההשתתפות שלהן בהשכלה הגבוהה גדלים, במיוחד בקרב נשים בדואיות ודרוזיות: עלייה של כ–50% ב–2008–2013.

ואולם ההשפעה של השיפור בהשכלה על שיעורי התעסוקה צפויה להיות מורגשת רק בטווח הבינוני והארוך, והיא לא בהכרח תסייע לשילוב מיידי של יותר נשים ערביות בשוק העבודה. יתרה מכך, רמות גבוהות יותר של השכלה ושאיפה להשתלב בשוק העבודה הן רק צד אחד של מה שנדרש לשם עלייה בתעסוקת נשים ערביות. בצד האחר נמצאים המעסיקים, ההיצע והנגישות של משרות.

כדי להגיע ליעד שיעורי התעסוקה שהציבה הממשלה, יש להפנות תשומת לב למוקדי הבעיה. בניגוד לסברות שנשמעות לעתים, האבטלה בקרב נשים ערביות נמצאת במגמת ירידה, ושיעורה כיום רק 5%. נתון זה מראה כי לא חל גידול בחלקן של הנשים הערביות שמעוניינות לעבוד אך אינן מוצאות עבודה. עם זאת, ייתכן ששיעור המובטלות הנמוך מצביע על כך שנשים ערביות שאינן אקדמאיות כלל אינן מחפשות עבודה, בשל אפשרויות תעסוקה דלות.

נקודת תורפה נוספת היא שבקרב מוסלמיות, דרוזיות ובדואיות יותר מ–50% מהאקדמאיות עובדות בתחום החינוך, בין שלמדו חינוך ובין שלמדו תחומים אחרים. שיעור זה מפתיע, מאחר שבתיכון יש שיעור גבוה של תלמידות במגמות מדעיות־הנדסיות.

הבעיה בריבוי העוסקות בחינוך היא שהשוק רווי בהן. הנתונים מלמדים כי בשנים האחרונות ערבים שלמדו חינוך מתקשים למצוא עבודה בהוראה. בעבור נשים ערביות, המשמעות היא פער מעמיק בין הביקוש להיצע בתחום החינוך, כך שהשיפור בשיעור האקדמאיות לא יתורגם בהכרח לגידול בתעסוקה.

בשל כך, חשוב להעניק ייעוץ לתלמידות ערביות בתיכון, להפנות את תשומת לבן לעודף בעלי התארים בחינוך ולכוון אותן לבחירה בתחומים שיש להם דרישה בשוק העבודה. אלא שפתרון זה אינו מספיק. סיבה מרכזית לכך שנשים בוחרות בעבודה בחינוך היא האפשרות לעבוד בקרבת ביתן. לכן יש צורך גם להגדיל את אפשרויות העבודה המקומיות, בייחוד בתחומים עם ביקוש גדול לעובדים, ולשפר את הנגישות למקומות העבודה מחוץ ליישובים.

שילוב מוצלח של נשים ערביות בשוק העבודה דורש גם ממעסיקים להיות פתוחים יותר ולקדם בברכה גיוון תרבותי. לתרבות ולמדיניות הארגונית יכולה להיות חשיבות לא פחותה מזאת של המדיניות הממשלתית ביצירת סביבת עבודה נוחה לאוכלוסייה זו. כחברה יש לנו אחריות — וגם אינטרס כלכלי ברור — לשלב את כל מגוון האוכלוסיות בשוק העבודה. עובדים ערבים כבר משתלבים בצורה מוצלחת במקצועות הבריאות, וכעת נדרש חיזוק להשתלבות זו ופתיחת דלתות לענפים אחרים במשק.

פוקס היא חוקרת במרכז טאוב — מכון מחקר כלכלי־חברתי; פרידמן ווילסון היא רכזת תוכן בארגון

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker