יש חלופה טובה יותר למבחן הפסיכומטרי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש חלופה טובה יותר למבחן הפסיכומטרי

הכניסה לאקדמיה צריכה להיעשות דרך בחינה שמנבאת את הצלחת הסטודנט, אך לא כזאת שההצלחה בה תלויה בגורמים סוציו־אקונומיים

8תגובות
 כיתה בעת שיעור פסיכומטרי, ארכיון. למצולמות אין קשר לכתבה
תומר אפלבאום

כבר כמה עשורים שהדרך הכמעט יחידה להתקבל לאוניברסיטאות בישראל עוברת בבחינה הפסיכומטרית. הנתונים מצביעים על כך שבחינה זו מהווה מכשול עבור אוכלוסיות שלמות בארץ, ובכך מעמיקה עוד יותר את הפערים הסוציו־אקונומיים בחברה הישראלית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מנובמבר 2016, אף שנרשמה עלייה בתשע"ה בציוני הבחינות הפסיכומטריות של צעירים יוצאי אתיופיה, ממוצע הציונים של אוכלוסייה זו עדיין נמוך משמעותית מממוצע הציונים של כלל הנבחנים, עם פערים של כ–120 נקודות ביחס לכל יתר הנבחנים בעברית. כמו כן, ציוני הפסיכומטרי של תושבי תל אביב גבוהים ב–70 נקודות בממוצע מתושבי הצפון וב–80 נקודות בממוצע מתושבי הדרום.

האוניברסיטאות, שבסמכותן לקבוע לעצמן את תנאי הקבלה, נסמכות בעיקר על הבחינה הפסיכומטרית כאמצעי לניבוי סיכויי ההצלחה באקדמיה, וזאת חרף שני שיקולים: האחד, מדובר בבחינה שבודקת את רמת הידע של הסטודנט בנקודת זמן מסוימת, אחרי למידה. אין ספק כי לסטודנטים שמגיעים מרקע סוציו־אקונומי גבוה סיכויי ההצלחה גבוהים יותר מסטודנטים שמגיעים מרקע נמוך, שכן רמת הידע וכישורי הלמידה מושפעים רבות ממידת ההשקעה בחינוך לאורך השנים. השני הוא שהבחינה הפסיכומטרית מתחזקת תעשייה כלכלית ענפה של מכוני הכנה פרטיים, המניבים לבעליהם רווחים על חשבון צעירים המבקשים להבטיח את מקומם בפקולטות היוקרתיות. מעבר לכך שצעירים מרקע מבוסס זכו להשקעה רבה יותר בחינוך לאורך השנים, הם יכולים להיעזר ואף לחזור על קורסי הכנה שעלותם מגיעה ל–6,000 שקל לקורס, ואינם נגישים לסטודנטים שידם אינה משגת. התוצאות לכך ניכרות היטב בנתוני הלמ"ס.

האוניברסיטאות מודעות לבעיה, ומנסות חלופות לפסיכומטרי, כמו המכינות הקדם־אקדמיות, אך הלימודים בהן אינם אפשריים עבור סטודנטים שנאלצים לעבוד לפרנסתם ולחסוך לקראת האקדמיה. לכך מתווספת התנגדות האוניברסיטאות להכרה הדדית במכינות ממוסדות אחרים. חלק מהאוניברסיטאות מקיימות מנגנון אפליה מתקנת, אך בדרך זו הסטודנטים מתקבלים בחסד, ולא בזכות. בנוסף, אוניברסיטאות שונות מאפשרות לסטודנטים להתקבל על בסיס הישגיהם בכמה קורסים אקדמיים במקום הבחינה הפסיכומטרית, אך מכיוון שהקורסים נמשכים חודשים ארוכים וממילא רלוונטיים אך ורק למוסד הספציפי ולעתים רק לחוג שבו נלמדו, זהו פתרון לא יעיל. גם הטענה כי המכללות הן החלופה לבחינה הפסיכומטרית נכונה חלקית, שכן הסיכויים של בוגריהן להשתלב בתעסוקה הולמת נמוכים ביחס לבוגרי אוניברסיטאות.

הכניסה לאקדמיה צריכה להיעשות דרך בחינה שמנבאת את הצלחת הסטודנט, אך לא כזאת שההצלחה בה תלויה בגורמים סוציו־אקונומיים. פתרון לכך הוצע בתוכנית פוירשטיין מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד. הקרן, הפועלת להנגשת השכלה גבוהה וצמצום פערים, שילבה כוחות עם מכון פוירשטיין, שפיתח את שיטת האבחון הדינמי, המהווה חלופה למבחני הפסיכומטרי — ובודק את פוטנציאל הלמידה. הבחינה בודקת חשיבה מילולית, צורנית ומתמטית. לאחר הבחינה הראשונה הנבחנים עוברים הדרכה על האופן שבו יש להתמודד עמה, וזמן קצר לאחר מכן הם נבחנים בשנית. על פי ההפרש בין תוצאות הבחינה הראשונה לשנייה נבדק פוטנציאל הסטודנט ללמוד ולהשתפר. במקביל, מתבצע ראיון אישי שבודק את המוטיבציה של הסטודנטים. מתוך הבנה שלא מספיק רק להתקבל לאוניברסיטה, אלא יש גם להתמיד בלימודים, הקרן מממנת לא רק את האבחון הדינמי, אלא נותנת גם מעטפת של שיעורי עזר ותמיכה בזמן הלימודים.

התוכנית פועלת כבר יותר משש שנים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר־אילן, ונכון להיום מיועדת ליוצאי אתיופיה והפריפריה. האוניברסיטאות כבר אוחזות בהוכחות הברורות להצלחה: 13 סטודנטים לרפואה ויותר מ–150 סטודנטים בחוגים יוקרתיים אחרים כמו הנדסה, חשבונאות, משפטים וריפוי בעיסוק, שחרף ציון פסיכומטרי הנמוך ב–120 נקודות מדרישות הקבלה, בעזרת תוכנית פוירשטיין מצליחים ואף מצטיינים בלימודיהם.

הכותבת היא מנהלת בתחום מיצוי השכלה גבוהה בקרן אדמונד דה רוטשילד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות