שיעור הערבים הלומדים באקדמיה עלה — אבל אין מי שיעסיק אותם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיעור הערבים הלומדים באקדמיה עלה — אבל אין מי שיעסיק אותם

המדינה יכולה לתגמל ספקים שיעסיקו אקדמאים ערבים באופן שוויוני ומידתי. היא תגביר בכך את הביקוש להם

2תגובות
אוניברסיטה עברית פתיחת שנה
אוליבייה פיטוסי

בשנים האחרונות מפעילה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור הערבי. מנתונים שפורסמו באחרונה ב–TheMarker עולה כי בעקבות התוכנית הצטמצמו הפערים בין הציבור היהודי לערבי באופן משמעותי.

בשנים האחרונות מספר הסטודנטים הערבים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כמעט הכפיל עצמו — מ–26 אלף ב–2010 ל–47 אלף ב–2017. במקביל, עלה חלקה היחסי של האוכלוסייה הערבית מכלל הסטודנטים, מ–9.3% ב–2010 ל–15.1% ב–2017. עוד עולה מהנתונים, כי חל גידול של עשרות אחוזים בייצוג סטודנטים ערבים בתחומי לימוד שייצוגם בהם היה נמוך משמעותית — כמו מתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הרוח, מדעי החברה והנדסה.

אל מול הגידול בשיעור הסטודנטים הערבים באקדמיה, ניצבת שאלה כלכלית וחברתית: האם התואר האקדמי מקנה לסטודנטים הערבים את אותן הזדמנויות בשוק העבודה הפרטי שהוא מעניק למקביליהם היהודים?

"מדד הגיוון" — מחקר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שסוקר את שיעור השתתפותן של אוכלוסיות מוחלשות בכוח העבודה, מציע תשובה עגומה לכך. ב–20 ענפים שבהם נבחן ייצוגן ושכרן של קבוצות מוחלשות בשוק הפרטי, נמצא כי לאקדמאים ערבים ייצוג נמוך בענפים המשלמים את השכר הגבוה במשק, והם חווים פערי שכר אל מול קבוצת הרוב.

אף שהשתלבותם של ערבים באקדמיה חשובה ומשפרת את סיכוייהם למצוא תעסוקה, אין די בכך. מחקר שנערך בהזמנת מיזם "קולקטיב אימפקט", המקדם שילוב ערבים בתעסוקה, ושבוצע על ידי מכון המחקר שלדור, מצא שיש בישראל יותר מ–70 אלף עובדים ערבים הנמצאים במצבי תעסוקה בעייתיים. רבים מהם בעלי השכלה אקדמית אך מובטלים, עובדים במשרות חלקיות או בכאלה שאינן הולמות את כישוריהם. כך שלמרות השיפור בשיעורי ההשכלה הערבית, השכלה זו לבדה אינה מעניקה לאקדמאים הערבים את אותן ההזדמנויות ואותו התגמול שמהם נהנים אקדמאים יהודים.

המציאות הזאת אינה גזירה משמים, אפשר לתמרץ את השוק הפרטי לשכור אקדמאים ערבים. למדינה יש כלי זול ואפקטיבי שהיא יכולה להפעיל לשם כך — הרכש הממשלתי. כלומר, המדינה יכולה לתת יתרון מסוים לספקים שיעסיקו באופן מידתי ושוויוני עובדים ערבים, וכך להגביר את הביקוש לעובדים ערבים. כשמול עיניהם של המעסיקים עומדים מכרזים במיליארדי שקלים — המוטיבציה להעסקת עובדים ערבים תגדל דרמטית.

כאשר שוק התעסוקה יהיה אטרקטיבי עבור אקדמאים ערבים כפי שהוא אטרקטיבי עבור אקדמאים יהודים, ההשקעה של המל"ג באקדמאים הערבים תממש את מלוא הפוטנציאל שלה, ותתרום באופן משמעותי לשגשוגו של המשק ולקידומה של החברה הערבית.

הכותב הוא רכז קידום ערבים בתעסוקה בעמותת סיכוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות