עבודה לא מועדפת: המדינה לא צריכה לממן צוותי בידור במלונות

מוסד העבודה המועדפת מנוגד לאינטרסים של המדינה ופוגע בכלכלה ■ יש לבטל את המענק ולהעביר את הכסף שייחסך ישירות לכלל החיילים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחנת דלק של פז
תחנת דלק של פזצילום: ניר כפרי

באחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של ח"כ שרן השכל (הליכוד) הקוראת לביטול מוסד העבודה המועדפת והעברת הכספים ישירות לחיילי צה"ל.

מוסד העבודה המועדפת מתגמל במענק מהביטוח הלאומי חיילים משוחררים הבוחרים לעבוד חצי שנה באחד מהענפים הנבחרים ובתנאים מסוימים. מוסד זה הוקם כדי לשרת שלוש מטרות: סובסידיה עקיפה למפעלים ועסקים שהממשלה חפצה ביקרם דרך צמצום ההוצאה שלהם על שכר, צמצום אבטלת צעירים באמצעות סבסוד עבודות לא פופולריות, ועשיית "צדק חלוקתי" ופיצוי חיילים משוחררים על שירותם בצבא.

כ–15 אלף חיילים משוחררים מקבלים מדי שנה מענק של 9,550 שקל. המדינה מוציאה 143 מיליון שקל על התוכנית באופן ישיר, ומיליונים רבים נוספים מבוזבזים כתוצאה מביורוקרטיה בביטוח הלאומי ובצה"ל, עלויות משפטיות וביורוקרטיה פנימית בחברות.

אבל זהו רק קצה הקרחון. במקום להתחיל ללמוד, לטייל או להתחיל קריירה, צעירים רבים דוחים את החיים שלהם בחצי שנה, דווקא בתקופה החשובה ביותר להתפתחות שלהם. התמריצים לחיילים המשוחררים גורמים להתחלת לימודים גבוהים בגיל מבוגר יותר, לחוסר התמקצעות וקושי ברכישת ניסיון ולכניסה מאוחרת יותר לשוק העבודה — דבר שיש לו השפעה על השכר. כך שבסופו של דבר, גם הכלכלה נפגעת.

ברמה הלאומית, אי־מיצוי יכולת ההשתכרות מוביל לפריון נמוך ולאובדן תוצר בצורה משמעותית. בין אם בחירת הקריירה היא להיות רופא, מורה או פקיד ממשלתי, חצי שנה מחיי העבודה נגרעת מאלפי צעירים.

במקביל, לוביסטים ובעלי עניין שונים מנסים באופן מתמיד להשפיע על העבודות המזכות במענק, ובחינת תחומי התעסוקה המזכים במענק מראה את מפת האינטרסים והלחצים.

התחום הראשון הוא עבודה בחקלאות. כמו בכל התחומים האחרים, גם כאן הלובי החקלאי מתלונן על "מחסור בידיים עובדות", אבל במקום להעלות את השכר, החקלאים חוסכים באמצעות הפעלת מספר חברי כנסת ועסקנים, וענף החקלאות מוכנס לרשימת העבודות ה"מועדפות".

ענף מסקרן נוסף הוא התיירות. כאן, בניגוד לחקלאות, אפילו אין את התירוץ הלאומי המוכר של אחיזה בקרקע. מדוע על מדינת ישראל לסבסד צוותי בידור בבתי מלון באילת? מדוע הא־גא־דו־דו בבריכה מסובסד? התשובה היא לובי חזק של המלונאים, שמעדיפים כמובן סובסידיה ממשלתית על פני העלאת משכורות.

סבסוד מתדלקים הוא ענף נוסף, כאן המדינה פועלת לחלוטין נגד האינטרס המוצהר שלה. סבסוד מתדלקים הוא סבסוד עקיף לשימוש ברכב פרטי — מה שעומד בניגוד גמור למדיניות הממשלה לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית וצמצום השימוש ברכב פרטי. קשה להבין כיצד סובסידיה בסך עשרות מיליוני שקלים שמועברת לחברות הדלק באמצעות צמצום הוצאות השכר שלהן מסייעת למדינה להגשים את חזונה בתחום התחבורה.

מנקודת המבט של החיילים המשוחררים, השתתפות בעבודה מועדפת היא לרוב מלכודת דבש, מכיוון שהיא מעכבת את יציאתם לחיים האמיתיים בחצי שנה בעבור דמי כיס. הזמן המבוזבז על העבודה המועדפת פוגע ביכולת ההשתכרות, היות והוא לא מעניק שום הכשרה לעבודה עתידית.

חיילים שבוחרים שלא לעבוד בעבודה מועדפת נפגעים פעמיים — פעם אחת בכך שהם לא מקבלים את חלקם בעוגה שנועדה לתת גמול נוסף בעבור שירות צבאי, ובפעם השנייה, בכך שכאזרחים משלמי מסים הם נאלצים לממן את הסובסידיות.

המסקנה היא שאת המענק לעבודה מועדפת יש לבטל, את הכסף שייחסך יש להעביר ישירות לכלל החיילים — בין אם באמצעות הגדלת מענק השחרור ובין אם באמצעות הגדלה של משכורות החיילים, בדיוק כפי שמציעה ח"כ השכל.

הכותב הוא חוקר במחלקה הכלכלית בפורום קהלת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker