ב-2006 נתניהו הסביר כיצד השחיתות מזיקה לכלכלה. מה היה אומר על כך כיום?

ככל שרמת השחיתות במדינה גבוהה יותר - כך עולה הסיכון ויורדת הכדאיות של כניסת משקיעים בינלאומיים למשק

אבשלום אדם
אבשלום אדם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד שחיתות שלטונית
אבשלום אדם
אבשלום אדם

מדד השחיתות של ארגון שקיפות בינלאומית שפורסם באחרונה ומתייחס ל–2017 מעניק לישראל את הציון הנמוך 62 מתוך 100, ומדרג אותה במקום 32 ביחס למדינות הנבדקות. זהו ציון שמשקף את חוסר שביעות הרצון של הציבור מאיכות החיים והתרבות השלטונית בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

החשיבות של הציונים והדירוג של מדד זה בעולם אינם ניתנים לביטול. המדד הוא אחד הגורמים הנשקלים בניהול הסיכונים של משקיעים במערכת הפיננסית ובכלכלה העולמית בבואם לבחון כדאיות של השקעה במדינה כלשהי. עלות הסיכון גדלה וכדאיות ההשקעה במדינה יורדת ככל שעולה רמת השחיתות במדינה.

שחיתות מוגדרת כניצול מעמדו או סמכותו של עובד במגזר הציבורי, הפרטי או השלישי כדי לקדם או לקבל טובת הנאה לצרכיו האישיים. אין חולק על כך שתפקיד המדיניות הציבורית במדינה דמוקרטית הוא למגר את השחיתות. עיקרון שלטון החוק והמשפט הפלילי ברורים — אבל הפער בין הדין לבין המציאות בעינו עומד.

לרגל פרסום מדד השחיתות ל–2005, שבו הציון של ישראל היה 6.3 (שיטת הדירוג היתה שונה אז) והמיקום 28, ארגנתי כנס שנערך בסניף הישראלי של ארגון שקיפות בינלאומית, שבו הייתי חבר דירקטוריון. הכנס, שנערך ב–2006, התמקד בשחיתות שלטונית ושקיפות במינהל הציבורי. בין אורחי הכנס היו בנימין נתניהו, אז באופוזיציה, וירון זליכה, החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר. נתניהו דיבר על תקופת היותו שר אוצר, ובהתייחסותו למדד השחיתות התמקד בעלויות הבלתי־נסבלות שלה לכלכלה הישראלית. זליכה דיבר על סיכוני השחיתות למערכת הפיננסית ומחיר הכסף כפונקציה של שקיפות בדיווח הכספי של מדינת ישראל.

בשנים שחלפו מאז, ראש הממשלה אהוד אולמרט נמצא אשם בפלילים ונשלח למאסר; המשטרה חקרה מנהלי גופים עסקיים גדולים ומובילים במשק, שחלקם נשפטו ונמצאו חייבים בדין; פרצה המחאה החברתית; וחקירות פלילות המייחסות שחיתות לראש הממשלה נתניהו התמשכו מ–2017 עד כה.

בתריסר השנים האחרונות לא חל שינוי מהותי בדירוגי המדד. אם נתניהו — שהיה שר אוצר לשעבר — צדק אז לגבי עלויות של רמת הסיכון בהשקעה בישראל, והפגיעה בכלכלה ובמערכת הפיננסית — מה יאמרו על כך שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, או ראש הממשלה נתניהו כיום?

חוסר שביעות הרצון של הציבור מאיכות החיים והתרבות השלטונית לאורך זמן פוגע באמונו במערכת הפוליטית וביכולתה לעשות שינוי לטובה במדינה הדמוקרטית. מכאן שהפגיעה בחוסן החברה הישראלית לאורך זמן אינה צריכה לעורר רק דאגה, אלא גם להניע לפעולה את מנהיגי הציבור.

ד"ר אדם הוא מרצה למדיניות ציבורית במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker