המשימה האדירה שנפלה על סלינגר

לפני כחצי שנה נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שבא להסדיר את ענף השירותים הפיננסיים החוץ־בנקאיים ■ כעת הגיע השלב הקשה באמת - אכיפה

יובל שלהבת
יובל שלהבת
דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח
דורית סלינגר, המפקחת על הביטוחצילום: אייל טואג

לפני כחצי שנה נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שבא להסדיר את ענף השירותים הפיננסיים החוץ־בנקאיים, אשר פעל שנים ללא פיקוח ואסדרה. לצד גורמים ישרים ומקצועיים, פעלו בשוק זה אנשים מפוקפקים, שהעמידו הלוואות בריביות מופרזות ותנאים בלתי־סבירים, ניצלו את הפעילות לצורך הלבנת הון והוציאו לשוק האפור שם רע.

במטרה למנוע את הפעילות העבריינית, את הפגיעה בלווים ואת הלבנת ההון, חוק הפיקוח נוסח בצורה מרחיבה. תוצר נלווה של ניסוח זה הוא הטלת חובת פיקוח על גורמים רבים, שיש ספק רב אם יש צורך והצדקה לאסדרה של פעילותם.

כעת מגיע המבחן האמיתי של חוק הפיקוח: מבחן היישום והאכיפה. המחוקק הטיל משימה קשה זו על זרוע רגולטורית חדשה — המפקח על השירותים הפיננסיים במשרד האוצר — שנחתה על כתפיה העמוסות לעייפה של מי שמשמשת כבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר.

זו משימה קשה. ספק אם יש עוד רגולטור שצריך לפקח על מספר כה רב ומגוון של גופים — החל מחברות ציבוריות גדולות שמעמידות אשראי עסקי בסכומים גבוהים וכלה בעסקים קטנים של ניכיון צ'קים וצ'יינג'ים. בתפקידה כממונה על שוק ההון, החיסכון והביטוח, מפקחת סלינגר על עשרות גופים. בתפקידה מכוח חוק הפיקוח היא תידרש לפקח על אלפי גופים. עד כה הוגשו כמעט 1,000 בקשות לקבלת רישיון אשראי. צפוי מספר לא פחות של בקשות לשירותים בנכסים פיננסיים. המפקחת נדרשת לבצע בדיקה מעמיקה של בקשות אלה, לרבות בדיקה של התאמה (fit & proper) של המבקשים ושל הגורמים שמאחוריהם: בעלי שליטה, בעלי עניין, בעלי השפעה ונושאי משרה.

האם יהיה למפקחת את האומץ להפעיל את שיקול דעתה ולהיכנס לעימותים עם מבקשים, שיש חשדות לגבי התאמתם? מה תעשה כאשר יתגלה מידע מבוסס באופן חלקי בלבד על מעורבות של גורמי פשע? מהו הרף שתקבע לקבלת רישיון? באחרונה פירסמה המפקחת חמישה מכתבי דחייה של בקשות רישוי — מה שמלמד כי סלינגר מבינה את תפקידה ומוכנה להיאבק על יישום החוק. אבל המבחן האמיתי יהיה במקרים הגבוליים, שבהם אין ראיות חד־משמעיות.

בהמשך צפויים למפקחת שני מבחנים נוספים: מבחן ההנחיות ומבחן האכיפה. נראה כי כדי להשיג את מטרות החוק, נדרשת גישה שונה לגבי כל אחד מהמבחנים.

לגבי ההנחיות נדרשת תבונה: יש לקבוע הנחיות פשוטות וקלות ליישום, משום שהנחיות מורכבות ומפורטות יגרמו לסרבול ולייקור השירותים הפיננסיים, תוך פגיעה בתחרות הפוטנציאלית עם הבנקים. המפקחת צריכה לאתר את המקרים שאינם צריכים להיות נתונים לפיקוח ולדעת לפטור אותם.

לגבי האכיפה נדרשת נחישות: החוק יצליח אם המפקחת תדע לשלוח אנשים לשטח, שיבקרו בפועל אצל נתוני האשראי ויבדקו את פעילותם מקרוב.

החשש הוא שבגלל העלויות הכרוכות בפיקוח אקטיבי ואפקטיבי והקלות היחסית של הוצאת הנחיות, במקום הנחיות פשוטות ומצומצמות ואכיפה צמודה ופרואקטיבית, נקבל את ההיפך: הנחיות מורכבות ומסורבלות, בהיקף המזכיר את זה החל על בנקים וגופים מוסדיים, עם אכיפה דלה ולא אפקטיבית. התוצאה תהיה הרסנית. הגופים שומרי החוק יאנקו תחת עומס הביורוקרטיה והרגולציה, בעוד הגורמים העבריינים ימשיכו בפעילותם ללא מפריע.

כרגע נראה שהכיוון של המפקחת הוא נכון. צריך לקוות שכך אכן יהיה.

עו"ד שלהבת הוא שותף במשרדעורכי הדין יגאל ארנון ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker