לבטל את גביית המס הרטרואקטיבית על העסקת מבקשי מקלט - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לבטל את גביית המס הרטרואקטיבית על העסקת מבקשי מקלט

עסק שפשט רגל ולא נפתח שוב נשאר חייב כסף לספקים ולעובדים. בפשיטת רגל נפגע גם האוצר, מכיוון שהמס לא ייגבה

14תגובות
שוטף כלים במסעדה באילת
אוליבייה פיטוסי

באחרונה נודע כי ועדת הכספים של הכנסת פועלת במטרה לגבש חוק שיבטל את ההיטל שגובה רשות המסים מחברות המעסיקות מבקשי מקלט (מסתננים, בלשון החוק). הרקע לדיון בנושא היה קביעת בג"ץ מספטמבר 2017 כי מסתננים מאפריקה מוגדרים עובדים זרים, ויש לשלם בגינם היטל העסקה בשיעור של 20% ממשכורתם.

עד החלטת בג"ץ, היה ספק אם מסתננים הם עובדים זרים, ולכן על פי רוב לא שולם בגינם ההיטל. כתוצאה מפסק הדין, מס הכנסה התחיל להפיק שומות לחברות שש שנים רטרואקטיבית ממועד פסק הדין, קרי מ–2011.

סכום ההיטל בשומות מסתכם לרוב במאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים לעסק. תוצאות ההיטל חמורות ובחלק מהמקרים הוא אף גרם לפשיטת רגל של עסקים. בכינוס חירום שערך איגוד המסעדות הזהירו ראשי הענף כי המס החדש יוביל להעלאת מחירי המנות. ההיטל הרטרואקטיבי עלול לגרום להערכת האיגוד לסגירת מאות מסעדות ולנזק קשה לענף המסעדנות המקומי בסך כ–250 מיליון שקל בשנה.

לפסק הדין תהיה השפעה על ענפים נוספים מלבד המסעדנות. בענף הניקיון, למשל, המעסיק מספר רב של מסתננים, פסק הדין עלול להביא לעליית המחירים של שירותי ניקיון, לפגיעה בספקים ובעובדים ולהפיכת מזמיני השירות לעבריינים. מזמיני השירות עשויים לסרב לעדכן את תעריף שעת העבודה ב–20% וכתוצאה מכך יפסיקו חברות הניקיון להעסיק מסתננים, יסבלו ממחסור גדול בעובדים ויעלו מחירים באופן שישפיע על כולנו. לחלופין, חברות הניקיון ייאלצו לעבור על החוק ולשלם לעובדים אלה "בשחור", מה שיפגע בהכנסות המדינה. מעבר לכך, חברות ניקיון עלולות לקרוס עקב קבלת שומות גבוהות ממס הכנסה.

כדי להימנע מתשלום ההיטל, יש כבר היום חברות המעדיפות לעשות "קומבינה": לפשוט את הרגל ולפתוח חברה חדשה. במקרה כזה, כלל העובדים מועברים מהחברה הישנה, לרבות עובדי האדמיניסטרציה. אבל עסק שפשט רגל ולא נפתח מחדש נשאר חייב כסף לספקים ולעובדים. בפשיטת רגל נפגע גם אוצר המדינה, מכיוון שהמס לא ייגבה. האם לכך התכוון בג"ץ כאשר נתן את פסק הדין?

בעקבות פסק הדין, חלק גדול מהסכמי העבר הופכים לכאורה ל"חוזה במחיר הפסד", האסור לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. החובה להימנע מחוזה כזה חלה על מזמיני השירות. עם זאת, לא ברור אם מזמיני השירות יסכימו להיות המשלמים בפועל של ההיטל. חלק מהחברות שפשטו רגל מפירות חוקי עבודה ושכר, ובמקרה שבו העובדים והמנהלים של החברה המכריזה על פשיטת רגל עוברים לחברה החדשה, לא ברור אם מזמיני השירות יכולים להתעלם מהעבירות שבוצעו בחברה הישנה.

המדינה פועלת בדרכים שונות כדי להקשות על מבקשי המקלט ולהרחיקם מישראל, אך נשאלת השאלה מי משלם את מחיר ההיטל על העסקתם. מבדיקתנו עולה כי מלבד מבקשי המקלט והמעסיקים שלהם, נפגע בעיקר הציבור הרחב.

המסקנה ברורה: גביית המס הרטרואקטיבית אינה סבירה ועלולה להסב יותר נזק מאשר תועלת. אני קורא למחוקק ולרשות המסים לבטל אותה, ולהחזיר בכך את היציבות לעסקים קטנים ובינוניים ולספקיהם.

הכותב הוא רואה וחשבון וחשב שכר, מנהל מחלקת בקרת השכר בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thronton Israel



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות