לפרוש בגיל 67? תחשבו שוב - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפרוש בגיל 67? תחשבו שוב

המחשבה שאפשר להמשיך לעבוד רק כ-45 שנה מחיינו, בעוד תוחלת החיים ממשיכה לטפס, אינה עומדת עוד במבחן המציאות

13תגובות
עלינו להתייחס לגיל הפרישה כנקודה שבה מתחיל תהליך של שינוי הדרגתי בתעסוקתו של האזרח
בלומברג

עליית תוחלת החיים מביאה לפתחנו אתגרים חברתיים־כלכליים רבים, בהם יש משקל רב לסוגיית התעסוקה וגיל הפרישה. בשנים האחרונות מתקיים שיח ציבורי ער בכל הנוגע לגיל הפרישה בישראל, במקביל לשיח דומה בכלכלות מערביות נוספות המתמודדות עם אתגרים דומים.

המחשבה שאפשר להמשיך לעבוד רק כ-45 שנה מחיינו, כאשר תוחלת החיים ממשיכה לטפס בעקביות, אינה עומדת עוד במבחן המציאות. פרישת האוכלוסייה מעבודה בגיל ממוצע של 65, כאשר באופק עוד כ-20 שנות חיים, וכאשר הגיל התפקודי של רובנו מאפשר לנו לעבוד שנים נוספות, יוצרת הרעה משמעותית ביחס שבין הכנסות המדינה ממסים המוטלים על המועסקים במשק, לבין הוצאות המדינה הצפויות (יחס התלות). בנוסף, המשך תעסוקה לאחר גיל הפרישה הנהוג כיום עשוי להגדיל באופן משמעותי את התוצר הלאומי הגולמי וכן להקטין משמעותית את חרפת העוני בזקנה, שמדינת ישראל אינה יכולה להתברך בה.

כמו כן, הצבירה הממוצעת שצובר הפרט מהפרשות פנסיוניות אינה מספיקה יותר לקיום במשך כ-20 שנות חיים שלאחר פרישה — מציאות הגוזרת על רבים חיי עוני. מעבר לכך, המשך תעסוקה בגיל המבוגר תורם לביטחון האישי, למעמד המשפחתי והחברתי, לבריאות גופנית ונפשית.

בעוד השיח הרווח כיום מתמקד ברובו בגובה גיל הפרישה, יש צורך להוביל אותו לדיון במהות הפרישה, וכתוצאה מכך להיערכות חדשה של המדינה, המשק, הפרט והחברה — כדי להכיל נושא זה.

עלינו להתייחס לגיל הפרישה כנקודה שבה מתחיל תהליך של שינוי הדרגתי בתעסוקתו של האזרח ליצירת העסקה מגוונת. במקום פרישה ברגע אחד, תתקיים פרישה הדרגתית, שתאפשר לפורש להמשיך לעבוד במשך שנים נוספות, תוך הקמת מסלול תעסוקתי חלופי, בין אם במסגרתו הנוכחית ובין אם במסגרת חדשה.

יש צורך לפתח מודל של תהליך פרישה הדרגתי, הכולל גם תמריצים למעסיקים. מודל זה יתאים לפרט את המסלול התעסוקתי החלופי בהתאם לרצונותיו, יכולותיו וצורכי המשק. התאמה זו תכלול הסבות והכשרות מקצועיות ייעודיות לענפים בעלי ביקוש גבוה לעובדים, היקפי משרה משתנים, צורות העסקה מגוונות, פיתוח כישורים ויכולות עדכניים ורלוונטיים להמשך התעסוקה והגברת אוריינות דיגיטלית.

מול המעסיקים, עיקר האתגר הוא העלאת מודעות. למרות מאמצים רבים שנעשים בתחום, עדיין קיימת גילנות רבה בחברה בכלל, ובקרב מעסיקים בפרט. נדרשת פעולה שתוביל להבנה כי יש הון אנושי רב, מאגר כישרונות בלתי ממומש של עובדים מבוגרים בעלי יתרונות, ניסיון וידע רבים.

כדי לקדם מהלך זה נדרשת מדיניות לאומית כוללת, הרואה את גיל הפרישה כנקודה בתהליך ארוך טווח, ובאזרחיה הוותיקים של ישראל — נכס ולא נטל.

הכותב הוא מנכ"ל אשל־ג'וינט ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#