המלכודת שגם אנשי האקדמיה נופלים בה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלכודת שגם אנשי האקדמיה נופלים בה

בשל שיעורן הנמוך של נשים בדרגות פרופסור ובעיקר בדרגה הבכירה ביותר, רוב הוועדות מאוישות על ידי גברים שנבחרו על ידי סנאט האוניברסיטה, שגם בו רוב גברי

2תגובות
הרצאה באוניברסיטת חיפה
דורון גולן / ג'יני

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) פירסמה באחרונה תוכנית רב־שנתית להוגנות מגדרית באקדמיה בעלות של 60 מיליון שקל. כחלק מהתוכנית, יחויבו המוסדות בדיווח על ייצוג נשים, ויחולקו מלגות לדוקטורנטיות בתחומי ההיי־טק ותגמולים נוספים.

התוכנית שאפתנית וחשובה, ולו רק בשל הכותרת שניתנה לה, נוכח המציאות המלמדת כי הוגנות מגדרית אינה באה לידי ביטוי הולם באקדמיה, ובעיקר בעולמם של הפוסט־דוקטורנטים והסגל האקדמי הבכיר.

תוכנית המל"ג היא צעד מוערך ונדרש, אך יש לאמצה בראייה כוללת המביאה בחשבון גם התמודדות עם אפליה סמויה ובלתי־מכוונת, הקיימת במוסדות להשכלה גבוהה. התוכנית מתייחסת לחסמים הטכניים, בהם יכולת כלכלית לצאת לפוסט־דוקטורט בחו"ל, שמהווה לרוב דרישת־קדם לקליטה של אנשי סגל באקדמיה, ועצירת שעון הקביעות המתקתק בתקופה של הקמת משפחה. עם זאת, התוכנית אינה נותנת מענה לאפליה הבלתי־מודעת בשלב הכניסה ובמהלך הקידום בקרב אותן ועדות הבוחרות את הסגל האקדמי הבכיר שייקלט באוניברסיטה, ובקרב אלה העוסקות בקידומו האקדמי לקראת קביעות — ועדות שבהן מהווים גברים בדרך כלל רוב מוחלט.

מחקר שבחן את נושא השוויון המגדרי באקדמיה הצביע על הבדל ניכר באופן ההערכה של קורות חיים של נשים לעומת גברים, גם כאשר אלה היו זהים ונבדלו רק בשמות שהתנוססו עליהם. נמצא כי קורות חיים שנשאו שמות של נשים קיבלו ציון נמוך יותר בפרמטר "קומפטנטיות" המעיד על היכולת למלא את התפקיד, שאינו ניתן לכימות ונסמך על רושם סובייקטיבי של המראיין. במחקר שבחן חוות דעת על הצעות מחקר למימון תחרותי, אותו פרמטר קיבל באופן עקבי ציון נמוך יותר כאשר היה מדובר בחוקרות ולא בחוקרים.

ההטיה הלא־מודעת נמצאת בקרב הקוראים את קורות החיים — אלה שיחליטו מי יתקבל לאקדמיה, ובהמשך יקבעו מי יקודם למעמד קבוע. ההטיה קיימת גם בקרב כותבי ההמלצות, שהן חלק בלתי נפרד מתהליך הבחירה. מכתבי המלצה לנשים נוטים להיות פחות ענייניים מאשר מכתבים לגברים, ונוטים להתייחס להיבטים אישיים שכלל אינם רלוונטיים לעצם ההמלצה.

תוכנית המל"ג מקדמת את שבירת תקרת הזכוכית לנשים, אבל אסור לנו להתעלם מתקרת הפלדה, שהיא כבדה יותר וחוסמת שוויון מגדרי באקדמיה, כי יסודה בתפישה המוטבעת בתודעתנו עוד מילדות. התפישה שלגברים יכולות אינהרנטיות גבוהות משל נשים; שבנים שאפתניים יותר ותחרותיים יותר; שנשים אינן שייכות לחזית; ושככלל הן יבחרו בדרך הקלה, וישאפו להישאר באזורי הנוחות.

השינוי חייב להתחיל בילדות, אך בינתיים עלינו להתמודד עם ההטיה הבלתי־מודעת בקרב מקבלי ההחלטות הנוגעות לנשים באקדמיה — כמו ייצוגן של נשים בוועדות קריטיות העוסקות בקבלה ובקידום. בשל שיעורן הנמוך של נשים בדרגות פרופסור ובעיקר בדרגה הבכירה ביותר, רוב הוועדות מאוישות על ידי גברים שנבחרו על ידי סנאט האוניברסיטה, שגם בו רוב גברי. לפיכך, מתחייב צעד פרו־אקטיבי, שיאפשר נוכחות נשית משמעותית בוועדות.

בדירקטוריונים שבהם הוטלה חובת בחירה של נשים לשליש לפחות מכלל החברים, הביא ההכרח החוקי למציאת נשים מתאימות וראויות ביותר. שריון מקום אחד או שניים לנשים משאיר אותן בעמדת חולשה ונחיתות. נוכחות של שליש מביאה לביטוי את מלוא היכולות והיתרונות שמביאות נשים לשולחן הדיונים.

באוניברסיטת בן־גוריון התקיימו בשנים האחרונות סדנאות "שוויון מגדרי" שבהן השתתפו חברי הסגל האקדמי הבכיר בדרגות פרופסור. המשתתפים נחשפו לחוויות של נשים באקדמיה, מסלול חייהן, לחסמים הייחודיים להן ולחוויות העבודה היומיומית לצד גברים. לראשונה הצליחו נושאי משרה בכירים להבין את הקשיים של נשים באקדמיה ולהזדהות עמן.

ככל שילדות יגדלו להיות נשים שיאמינו ביכולתן להגיע לאותם הישגים בדיוק כמו בנים, וככל שילדים שיגדלו להיות גברים ואנשי אקדמיה בכירים יכירו ביכולות הללו ובאתגרים ייחודיים לנשים סביבם, כך נתקדם לקראת הוגנות מגדרית מלאה.

פרופ' כרמי היא נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות