קורסי חובה במדעי הרוח - בכל תחומי הלימוד - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קורסי חובה במדעי הרוח - בכל תחומי הלימוד

חשוב שנעניק לסטודנטים מיומנויות שיסייעו להם להיות יצירתיים, ובעלי יכולת להתאים את עצמם לשינויים

26תגובות
אמיל סלמן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה באחרונה כי מספר הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ירד בשלושת העשורים האחרונים ביותר מ-60%, לצד עלייה של יותר מ-100% במספרם הכללי של הסטודנטים. במשך שנים רבות מתייחסת מערכת ההשכלה הגבוהה למגמה זאת כמשבר, אך טרם ניתן לה מענה מקיף המחייב את כלל האוניברסיטאות והמכללות הפועלות בישראל.

בארה"ב התרחשה תופעה דומה. בארבעת העשורים האחרונים ירד ב–50% מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות כמו אנגלית והיסטוריה, שהיו המקצועות המובילים במספר הסטודנטים הלומדים אותם באוניברסיטת ייל. גם בהרווארד ירד ב–50% מספר הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח. עם זאת, בארה"ב נהוגה שיטה שמבטיחה כי כל סטודנט הלומד מקצוע חופשי, אם זה הנדסה, רפואה, כלכלה, אדריכלות, או משפטים, יהיה בעל השכלה רחבה בתחומי מדעי הרוח השונים, ובהם ספרות, פילוסופיה, היסטוריה, אמנות וקולנוע.

החובה ללמוד קורסים במדעי הרוח נובעת מתפישה אמריקאית בת 200 שנה של אזרחות חופשית. מדעי הרוח נקראים בארה"ב "Liberal Arts" מפני שהם מהווים את התשתית לחיים ליברליים במדינה דמוקרטית, המונעים מאתנו להיכנע לבערות ולעבדות. במובן זה, ויתור על מדעי הרוח הוא ויתור על המשמעויות העמוקות ביותר של אזרחותנו.

מדעי הרוח מציעים לנו פרספקטיבות שלא ניתן להמשיך ולהתקיים בלעדיהן כאדם, כחברה או כמדינה, ולא ניתן להחליפן באמצעים טכנולוגיים. קחו למשל את המכוניות האוטונומיות או את ההנדסה הגנטית בעוברים — שני תחומים אלה, שהמדע המתמטי והביולוגי בבסיסם, יחייבו קבלת החלטות בסוגיות אתיות, חברתיות, תרבותיות, כלכליות, פוליטיות ואחרות. מי יהיו האנשים שיקבלו החלטות אלה וכיצד הן ישפיעו על חיינו?

ישראל היא חברה רב־תרבותית ובה מחלוקות חברתיות ופוליטיות עמוקות הדורשות הבנה טובה שלהן ושל ההקשרים שלהן. במובנים גלובליים, העולם כולו מתמודד עם סוגיות שאת תוצאותיהן האפשריות אין אפשרות לצפות, אך ברור שיש להידרש אליהן: שינויי האקלים, אי־שוויון, איומים ביטחוניים ועוד. סוגיות אלה מחייבות את מה שמעניקים לנו מדעי הרוח — חשיבה יצירתית גמישה, פתוחה וביקורתית; הכרה של תרבויות והבנה של מורכבויות. ללא יכולות אלה, ההתמודדות עם סוגיות מורכבות שמעצבות את חיינו תאופיין בכפייה, בחוסר נכונות לקבל עמדות שונות ובהדרה של האחר, החלש, או המצוי במיעוט.

גם בתעשיית ההיי־טק מכירים בערכם של מדעי הרוח ובתרומתם לעולם היזמות. סטיב ג'ובס, מייסד אפל, הצהיר שבדנ"א של החברה מצויה ההבנה כי הטכנולוגיה לבדה אינה מספקת, "הטכנולוגיה בצירוף מדעי הרוח והמקצועות ההומניסטיים, הם אלה שמאפשרים את התוצאות שגורמות ללבנו לשיר", הוא אמר.

לכן, גם אם בסין מייצרים את כל האייפונים בעולם, האמריקאים הם אלה שמדמיינים, מעצבים וממציאים אותם מחדש. זו הסיבה שבסין כבר החלו לאמץ את המודל האמריקאי של שילוב קורסים במדעי הרוח בתוכניות הלימוד השונות באוניברסיטאות. הגיעה העת שנעשה כך גם בישראל, מדינת הסטארט־אפ.

כיום פועלים בישראל 63 מוסדות להשכלה גבוהה. יותר מ–300 אלף סטודנטים לומדים בהן. בעולם הטכנולוגי שאנו חיים בו, שינוי הוא הדבר הוודאי היחיד. ידע מעשי שאנחנו מלמדים כיום לא יהיה רלוונטי מחר. הבוגרים שלנו ייצאו לשוק עבודה שרבים מהמקצועות בו עדיין אינם קיימים כיום. בעולם כזה, חשוב שנעניק לסטודנטים שלנו מיומנויות שיסייעו להם להיות גמישים ויצירתיים מחשבתית, ובעלי היכולת להתאים עצמם לשינויים.

יש לשלב קורסי חובה במדעי הרוח בכל תחומי הלימוד, באוניברסיטאות ובמכללות. מהלך זה ישרת את הסטודנטים עצמם ואת החברה בכללותה.

פרופ' בלר היא נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#