הממשלה מזלזלת בהמלצות המומחים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה מזלזלת בהמלצות המומחים

כל עוד השרים מתעקשים להתעלם מהמסקנות שאליהן הגיעו שורה ארוכה של חוקרים וועדות, שרובן מונו בתמיכתה ויוזמתה של הממשלה - השירות הציבורי רק ייפגע, וכולנו נפסיד מכך

תגובות
ישיבת ממשלה
אוליבייה פיטוסי

באחרונה פורסמו מסקנותיה של הוועדה לבחינת הסמכויות של הנהלת משרד האוצר, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ'יק. הוועדה, שמונתה על ידי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, מצאה שיש לחזק את עצמאות הדרג המקצועי הבכיר במשרד האוצר. היא ממליצה להחמיר את תנאי הסף הנדרשים ממועמדים לתפקידים הבכירים ביותר במשרד, המנכ"ל וראשי האגפים, מבחינת השכלה אקדמית וניסיון מקצועי. למעלה מכך — היא ממליצה לאסור מינוי מועמדים בעלי זיקה פוליטית לשר לתפקידים בכירים אלה.

במבט רחב יותר, המסקנות סותרות במופגן את המלצותיה של ועדת שקד־לוין, ועדת השרים למינויים בשירות הציבורי, שהציעה להרחיב את הפוליטיזציה בשירות הציבורי בטענה כי הדבר יגביר את המשילות. ועדת קוצי'ק היתה מודעת לכך היטב, ואף הדגישה את הנזקים הצפויים מהמשך הפוליטיזציה של שירות המדינה, ובפרט של משרד האוצר: "המלצה זו (של הוועדה) מנוגדת למגמה הרווחת כיום של הגברת המשילות על חשבון עבודת הפקידות, אבל היא חיונית בעינינו לנוכח ההשלכות המרחיקות לכת על כלכלת ישראל, שעשויות להיות להתערבות בהחלטות שצריכות להתקבל באופן מקצועי".

ועדת קוצי'ק לא לבד. ב–2013 פירסמה ועדת הרפורמה לשיפור ניהול מנגנוני ההון האנושי, שבראשה עמדו נציב שירות המדינה דאז עו"ד משה דיין ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הראל לוקר, דוח ארוך ומקיף. הדו"ח אומץ בידי הממשלה ומשמש בסיס לרפורמה מקיפה בשירות המדינה, שהתחילה ב-2013. הוועדה הצביעה על מגוון בעיות והציעה שורה ארוכה של תיקונים — אבל הרחבת הפוליטיזציה לא היתה אחת מהם. גם הוועדה הזאת הדגישה במסקנותיה שיש לשמור על המקצועיות והעצמאות של שירות המדינה. בהמשך מינתה הכנסת ועדה מיוחדת כדי לבדוק את יישום הרפורמה בשירות המדינה, ובראשה עמד ח"כ רועי פולקמן (כולנו). גם דו"ח פולקמן מיולי 2016 התנגד באופן נחרץ להרחבת הפוליטיזציה בשירות המדינה, וקבע כי "יש להימנע מהרחבת משרות האמון בדרג המקצועי הבכיר בשירות המדינה".

המלצות אלה מגובות גם במחקרים אקדמיים. במחקרו של פרופ' מומי דהן, שפורסם ב–2016 במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא כי ככל שהמינויים בשירות הציבורי מתבססים יותר על כישורים מקצועיים – כך גדלה האפקטיביות של הממשלה. מחקרים שביצעו חוקרי כלכלה התנהגותית הוכיחו אף הם שכאשר קיימת זיקה בין בעל תפקיד מסוים לגורם שמינה אותו, בעל התפקיד ישנה את תפקודו, אפילו באופן לא מודע – ולטובת הגורם הממנה.

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית — כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה: באחרונה היא אישרה למנות משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון (לפי בחירת המנכ"ל), ולהגדיל את ההשפעה הפוליטית בוועדות האיתור, שממנות יותר מ–100 נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי. על השולחן נמצאת גם הצעה שלפיה השרים ימנו את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

האם כולם טועים, ורפורמות אלה אכן משרתות את האינטרס הציבורי? ספק רב. קשה לדעת אם השרים וראש הממשלה מבקשים להרחיב את הפוליטיזציה בשירות המדינה כי הם אכן סבורים — בטעות — שהיא תתרום למשילות, או שיש לכך סיבות אחרות ובעייתיות הרבה יותר, כמו רצון להחליש את השירות הציבורי ולמנות מקורבים. על כל פנים, כל עוד הם מתעקשים להתעלם מהמסקנות שאליהן הגיעו שורה ארוכה של חוקרים וועדות, שרובן מונו בתמיכתה ויוזמתה של הממשלה — השירות הציבורי רק ייפגע, וכולנו נפסיד מכך.

ד"ר שפירא הוא חוקר במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות