מפחדים מפייסבוק? תרעדו מטנסנט - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפחדים מפייסבוק? תרעדו מטנסנט

בעתיד, כל הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המרכזיים יצנזרו כתבות המספרות על זוועות הדיקטטורה הסינית

תגובות
האפליקציות של טנסנט
בלומברג

העיתונות הכלכלית גילתה באחרונה את הסכנות הטמונות במונופולי המידע שבידי פייסבוק, גוגל ודומותיהן. חברות הטכנולוגיה האלה צברו הררי מידע על משתמשיהן ועשו בו שימוש ציני להגדלת רווחיהן, תוך התחשבות מועטה בנזק החברתי הטמון בהתנהגותן. בעקבות זאת הן נהפכו לתאגידי ענק בעלי כוח גדול משל מרבית ממשלות העולם.

באחרונה, מתרבות הקריאות להגביל את כוחן המונופוליסטי בחקיקה. בעולם אידיאלי, היו קמים לחברות אלה שירותים חלופיים, שהיו נוגסים בכוחן. אך כפי שמתגלה שוב ושוב בכלכלת המידע המודרנית, יתרון הראשוניות והגודל פועל בתנועת מלקחיים: הוא מונע מעבר של משתמשים רבים לאלטרנטיבות חדשות, ובמקביל, מאפשר לחברות הקיימות בשוק לצבור הרי מזומנים ולרכוש מתחרים פוטנציאליים, כמו במקרים של רכישת ווטסאפ ואינסטגרם על ידי פייסבוק.

ואולם מרבית השיח בנושא מתעלם מכך שכבר כיום פועלות מתחרות מצליחות לחברות הטכנולוגיה המוכרות, כאלו שגודלן מבחינת שווי שוק ומספר המשתמשים עולה עליהן. תאגידי הטכנולוגיה הסיניים, כגון ענקית המדיה החברתית טנסנט (Tencent) ובעלי מנוע החיפוש הפופולארי באידו (Baidu), הם בעלי מאות מיליוני משתמשים ושווי שוק של מאות מיליארדי דולרים. ההתעלמות מהמתחרים הסינים מובנת, מאחר שאלו מכוונים כיום את עיקר מאמציהם לשוק המקומי הענק. גודלה של סין והתפתחותה הכלכלית המהירה מאפשרים לתאגידים האלה לצבור כוח רב, גם ללא חדירה משמעותית לשוקי המערב.

עד לאחרונה, מדיניות זו היתה משותפת למרבית חברות הענק הסיניות, אך בשנים האחרונות חל בה שינוי אסטרטגי. סין החלה לבצע השקעות תשתית אדירות ברחבי העולם. בין היתר, מיזם "דרך המשי" השאפתני, שעליו הוכרז ב–2013, התחיל לחבר את סין לאסיה, אירופה ואפריקה ברשת תחבורה מודרנית, כדי להגדיל את הסחר הבינלאומי עמה ולהגביר את התלות בה.

בשלב מסוים יפנו תאגידי הטכנולוגיה הסיניים את מבטם למערב. אך כמו כל חברה כלכלית גדולה בסין, גם תאגידי הטכנולוגיה כפופים לגחמות המשטר, ומהווים בסופו של דבר את זרועו הארוכה, המאפשרת לו להדק את אחיזתו ואת הפיקוח על תושבי המדינה. רק באחרונה פורסם כי סין מפתחת מערכת מצלמות וזיהוי פנים למעקב אחרי הפעולות של אזרחיה. ניתן לשער שבמערב ינהגו בצורה דומה כשתאגידי המידע הסיניים יתחילו לפעול.

הביקורת המופנית לחברות כמו פייסבוק וגוגל מחמיצה אספקט חברתי קריטי חשוב. בעוד החברות האלה מבוססות פיזית בארה"ב ואירופה, ונאלצות לפעול בזהירות כדי לא לפגוע בגסות בערכי המוסר הליברלי המערבי, לתאגידים סיניים אין כל עכבות מסוג זה. אחרי ככלות הכל, זוהי מדינה שבה אסור לדווח כי מאות אלפים מבני המיעוט האויגרי מחונכים מחדש בגולאגים כדי לעקור את שאיפות העצמאות שלהם, בימים אלה ממש.

הציבור במערב שאנן כיום כלפי הסכנות הטמונות במדיניות הסינית, אך חברות הטכנולוגיה המערביות אינן שאננות ונוקטות מדיניות דו־פרצופית. בעודן מיישמות צעדים להגברת פרטיות המשתמשים ושקיפותן, מחזרות החברות האלה אחרי הממשלה הסינית, ומבטיחות צנזורה וגישה מלאה למידע שבידיהן תמורת גישה לשוק המקומי. לא קשה לדמיין את הצפוי לקרות בשוק הטכנולוגיה וברשתות החברתיות אם כלל החברות בו יפסיקו לפעול על פי כללי המשחק המערביים.

אנו צועדים לקראת עתיד שבו אף רשת חברתית לא תאפשר לבקר את המשטר הקומוניסטי, וכל מנועי החיפוש המרכזיים יצנזרו כתבות המספרות את זוועות הדיקטטורה הסינית. זה לא אומר שהביקורת על פייסבוק, גוגל ודומותיהן צריכה להיפסק — אך בנוסף יש לדרוש מהן, ומכל חברה העשויה להחליפן, לעמוד בסטנדרטים מחמירים של התנהלות מוסרית בכל מקום בעולם, ולחשוב כיצד ניתן למנוע מאנשי המשטר בסין להכפיף אותן לרצונו או פשוט להחליפן.

ד"ר צוק הוא חוקר מדעי המחשב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות