בנק ישראל דווקא מעודד שימוש בכרטיסי דביט

החלטת ההוצאה לפועל למנוע הנפקת כרטיס דביט גוברת על שיקול הדעת של הבנק ■ בנק ישראל פועל כדי לשנות זאת

עודדה פרץ
עודדה פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרטיס הדביט הוא פתרון בסיסי ללקוחות עם מגבלת אשראי
כרטיס הדביט הוא פתרון בסיסי ללקוחות עם מגבלת אשראיצילום: בלומברג

במאמרו "הבנקים מקשים דווקא על החלשים", שפורסם ב–TheMarker ב–29 בינואר, טען רן מלמד כי הבנקים מונעים מהלקוחות החלשים את השימוש בכרטיסי חיוב מיידי (דביט). לאור החשיבות הרבה שהפיקוח על הבנקים מייחס לשימוש בכרטיסי דביט, בעיקר על ידי לקוחות חלשים, חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם.

כרטיס דביט, להבדיל מכרטיס חיוב נדחה (שרבים נוהגים לכנותו כרטיס אשראי), הוא אמצעי תשלום שייחודו בכך שניתן לבצע בו עסקה רק בתנאי שיש יתרה (או מסגרת אשראי) בחשבון, וחיוב החשבון באמצעותו הוא מיידי — להבדיל מחיוב חודשי בכרטיס אשראי. בכך הוא מהווה פתרון עדיף ללקוחות רבים, ובפרט ללקוחות שמנועים מליטול אשראי (בין היתר בשל מגבלה מכוח חוק צ'קים ללא כיסוי והליך פשיטת רגל), ולכן הבנק לא מנפיק להם כרטיס אשראי רגיל, או ללקוחות שאינם מעוניינים ליטול אשראי. כרטיס הדביט מאפשר לנהל את ההוצאות על בסיס שוטף מבלי למשוך ולהחזיק כמויות גדולות של מזומן, שעלול להיגנב — והוא גם מאפשר לכלל הציבור לבצע רכישות ותשלומים באינטרנט.

הפיקוח על הבנקים חייב לפני כמה שנים את הבנקים להנפיק כרטיס דביט לכל לקוח המעוניין בכך. יתרה מכך, דרשנו להציע כרטיס כזה לכל לקוח חדש הפותח חשבון עו"ש, ולאחר מכן אף דרשנו שהבנקים יפנו לכל לקוחותיהם באופן יזום בהצעה כזאת, ויתעדו את תשובת הלקוח להצעה. קבענו איסור גורף על גביית עמלה עבור כרטיס זה מלקוח שיש לו כרטיס אשראי, למשך שלוש שנים, וכי דמי הכרטיס יהיה נמוכים מאלה הנגבים בעד כרטיס אשראי, למי שאינו מחזיק כרטיס כזה. בנוסף, קבענו שלא ניתן יהיה לחייב את חשבון העו"ש בעמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל פעולה בכרטיס הדביט, אלא רק בחיוב אחד בחודש. כתוצאה מפעולות אלה, גדל מספר כרטיסי הדביט מ–408 אלף ב–2014 ל–703 אלף ב–2017 — כ–10% משוק הכרטיסים — והיקף העסקות שבוצעו בכרטיס דביט גדל מ–12 מיליון שקל ל–100 מיליון שקל בשנה.

אם כן, מדוע לקוחות בכל זאת נתקלים בקשיים בקבלת כרטיס דביט? חוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשמי ההוצאה לפועל להגביל את השימוש של חייבים מסוימים בכרטיסי חיוב, ובכלל זאת בכרטיס דביט. אם הרשם קיבל החלטה כזאת, היא גוברת על הוראות הפיקוח על הבנקים, ואינה מותירה לבנק או לחברת כרטיסי האשראי כל שיקול דעת — והם מנועים חוקית מלהנפיק ללקוח את הכרטיס. מצב זה פוגע, לתפישתנו, ביכולת של כרטיס הדביט למלא את ייעודו בהקשר הזה — להוות תחליף למזומן עבור לקוחות שמנועים מליטול אשראי. ואולם חוק ההוצאה לפועל אינו מכיר בהבדל בין כרטיס אשראי לכרטיס דביט לצורך המגבלה שמטיל הרשם.

כדי לטפל בבעיה זאת, הפיקוח על הבנקים פנה לרשות האכיפה והגבייה ולרשמי ההוצאה לפועל, הציג בפניהם את הבעייתיות העולה מהמצב הקיים, וביקש שיבצעו הבחנה בין הטלת איסור על שימוש בכרטיס דביט לבין הטלת איסור על שימוש בכרטיס אשראי. בעקבות פנייה זו, הפיקוח על הבנקים עודכן כי במערכות הטכנולוגיה של רשות האכיפה והגבייה הוטמעה היכולת לאפשר הנפקה של כרטיס דביט. במקביל, פנינו לכונס הנכסים הרשמי, וזה פירסם נייר עמדה מטעמו, שלפיו למרות האמור בחוק, הוא קורא לבנקים לאפשר הנפקת כרטיס דביט ללקוחות הנמצאים בהליך פשיטת רגל. בנוסף, לשם ביצוע שינוי גורף בהחלטות הרשמים באמצעות חקיקה, העלינו את הסוגיה בפני הכנסת, והתיקון הנדרש בחוק ההוצאה לפועל נמצא כרגע על שולחנה.

היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים שמה דגש מיוחד על פניות של לקוחות מוחלשים, ומגלה אפס סובלנות למצבים שבהם נמנעות מהם זכויות בנקאיות בסיסיות. הפניות שאנו מכירים בנושא הדביט נובעות מהמניעה החוקית המוטלת כאמור על לקוחות כתוצאה מחוק ההוצאה לפועל.

במענה לפנייתו של מלמד בנושא, ביקשתי שיעביר אלי את הפניות שלטענתו הצטברו אצלו בנוגע לעשרות טענות — בעיקר מצד אמהות חד־הוריות — בדבר סירוב של הבנקים להנפיק כרטיס דביט, אך לצערי הוא בחר לא לעשות זאת. אני מזמינה כל לקוח שמתקשה בקבלת כרטיס דביט לפנות ליחידה לפניות הציבור, שתסייע לו במהירות וביעילות, במסגרת החוק.

הכותבת היא סגנית המפקחת על הבנקים ומנהלת אגף בנק־לקוח בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker