מהפכת הביג דאטה נגד מעלימי המס - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת הביג דאטה נגד מעלימי המס

הליך הגילוי מרצון של רשות המסים צריך להוות קריאת השכמה למעלימי המס באשר הם להזדרז ולהסדיר את מחדליהם

4תגובות
רשות המסים
ליאור מזרחי

בציבור רווחת התפישה שעיקר תכליתו של הליך הגילוי מרצון של רשות המסים הוא לאפשר לבעלי חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל — לדווח עליהם ולשלם את המס בגינם מבלי שיינקטו נגדם הליכים פליליים.

עבור אותם בעלי חשבונות לא מדווחים מהווה הליך הגילוי מרצון אולי הזדמנות אחרונה לתקן את דיווחיהם, מאחר שהחבל הולך ומתהדק סביב צווארם. מצב זה נובע הן מן ההקשחה במדיניות של ניהול חשבונות מצד הבנקים, הגברת האכיפה וההחמרה בענישה של מעלימי מס — והן מהסכם FATCA עם ארה"ב והסכמים הדדיים להחלפת מידע עם רשויות המס במדינות המתקדמות.

עם זאת, הליך הגילוי מרצון הוא הרבה יותר רחב, והוא מאפשר לנישומים — אנשים פרטיים, חברות ועוסקים — להסדיר את המחדלים ולהימנע מהליכים פליליים בין אם הם תושבי ישראל ובין אם הם תושבי חוץ שעברו עבירות על חוקי המס השונים.

דוגמה טובה לנישומים שהליך הגילוי מרצון רלוונטי עבורם מתייחסת לאלה המחזיקים ברשותם כסף מזומן בסכומים גבוהים, שמקורו בהכנסות לא מדווחות. סוגיה זו אקטואלית מתמיד לאור הכוונה לאמץ במסגרת חוק ההסדרים את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי (בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, הראל לוקר), שבהתאם להן ייאסר על ביצוע עסקות במזומן מעל לסכום סף של 8,000 שקל. אם הצעה זו תאושר, נישומים אלה עשויים למצוא את עצמם עומדים בפני שוקת שבורה כשהם בעלי יכולת מוגבלת להשתמש בכסף המזומן שברשותם או להלבינו.

צעד זה הוא ביטוי נוסף למגמה הבינלאומית, שביטוי חריף שלה היה הצעד שנקטה ממשלת הודו: הוצאתם של שטרות פופולריים משימוש, ללא הודעה מוקדמת, כדי להיאבק בכלכלה השחורה ולעודד שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים.

דוגמה נוספת למחדל שאותו ניתן לתקן במסגרת הליך הגילוי מרצון היא דיווח על הכנסות לא מדווחות מדמי שכירות. יש לציין שגם פרצה זו הולכת ונסגרת, שכן רשות המסים משקיעה משאבים רבים כדי למגר את התופעה ולהילחם בהעלמות מס בכל הקשור לדירות שנרכשו לצורכי השקעה.

כך, רק לפני חודשים ספורים ולאחר שביצעה הצלבות של הנתונים שבידיה, רשות המסים שיגרה עשרות אלפי מכתבים לבעלי דירה שנייה, שלרשות יש חשש כי אינם מדווחים על הכנסותיהם מהשכרתה. המכתבים האלה מצטרפים לגל קודם של מכתבים שנשלחו על ידי רשות המסים לבעלי שלוש דירות ויותר בישראל, שלגביהם ביקשה הרשות לברר אם הם מעלימים מס מהכנסותיהם מדמי שכירות.

המכתבים האלה הם תוצר של המאמצים שמשקיעה רשות המסים באיסוף מידע וניתוחו אודות תושבי ישראל ממקורות שונים, בדגש על אתרי מסחר מקוון ורשתות חברתיות. לשם כך היא אף התקשרה עם חברה שתפתח עבורה מערכת כריית מידע ממאגרים חופשיים באינטרנט שבאמצעותה היא מנסה לדלות נתונים לגבי אורח החיים של הנישומים ולהצליב אותם עם מידע ממאגרים אחרים.

מקרה מפורסם שבו עשתה רשות המסים שימוש במידע מרשתות חברתיות הוא של אזרח ישראלי תושב בלגיה, שנעצר בישראל באפריל 2015 בחשד להברחת שעוני יוקרה ארצה במטרה למכור אותם, לאחר שהעלה תמונות של שעוני יוקרה לאינסטגרם.

נוכח הגברת האכיפה והחרפת מלחמתה של רשות המסים בהון השחור, הליך הגילוי מרצון הופך להליך חובה, והוא צריך להוות קריאת השכמה למעלימי המס באשר הם להזדרז ולהסדיר את מחדליהם.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בתחום המס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות